תקג

מתלבש בתורה כאדם היושב שמשפיל קומתו. וזהו ענין תורה לשמה, דהיינו לשמה לשם התורה, דהיינו להמשיך אוא"ס בתורה.

וזהו שנק' תורת חסד, וכמ"ש פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה, ומקשה בגמ' וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד, ותירצו כאן שלומד לשמה וכאן שלומד שלא לשמה, והיינו כשלומד לשמה אז נק' תורת חסד, לפי שבעצם התורה יש בה עונשים ודינים כו', אך כשלומד לשמה שעי"ז נמשך אוא"ס בתורה, עי"ז נק' תורת חסד שנמתקו הדינים שבה כו'. וזהו משארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה, דהיינו לפי שלא המשיכו אא"ס בתורה ועי"ז אבדה הארץ לפי שבעצם התורה היא בחי' דין ויש בה עונשים כו', אבל אם היו ממשיכי' אוא"ס בתורה ממילא לא הי' בחי' דין כלל לפי שאז נק' תורת חסד כו'. וזהו משארז"ל דוד הי' מחבר תורה של מעלה בהקב"ה, והיינו שהמשיך מבחי' הקב"ה שהוא בחי' שמו הגדול בתורה, וזהו ענין המשכת וא"ו וזאת התורה, דהיינו להמשיך את בחי' הוא"ו שהוא בחי' המשכת הקו בתורה שנק' זאת. אך הנה הכח הזה להמשיך אוא"ס בתורה זהו ע"י בחי' כלה שהוא בחי' אין ביטול במציאות ממש, דהנה כתי' והחכ' מאין תמצא, אין הוא בחי' כתר שהוא בחי' שמו הגדול, וכדי להמשיך בחי' אין בחכ' זהו ע"י אין שלמטה כשהוא בבחי' ביטול במציאות ממש, ועי"ז נמשך אא"ס בחי' אין בחכ' כו'. וזהו שדוד הי' מחבר תורה של מעלה בהקב"ה לפי שדוד הי' בתכלית הביטול לאלקות, ולזה הי' בכחו לחבר כו'.

וזהו מ"ש שיר השירים אשר לשלמה, דהנה שיר הוא בחי' נגינה שהוא בחי' טעמים, כי הנה הטעמים הם ג"כ כמו בחי' אותיות שהוא ענין המשכות וכנודע מענין טנת"א, אך כי הם אותי' והמשכות מבחי' תענוג עליון בחי' כי עמך מק"ח מה שלמעלה אפי' מבחי' ח"ע, והיינו שהם אותי' והמשכות מבחי' שעשועי המלך בעצמותו וכדכתי' ואהי' שעשועי'.

וז"ע שיר השירים, כי שירים הוא בחי' חו"ב, שהוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, ושיר השירים הוא בחי' המשכת תענוג עליון שהוא בחי' כתר כו', כי שיר השירים הוא ע"ד בחי' סגולתא ששני נקודות למטה ונקודה א' למעלה שהוא בחי' כתר כו'. וזשארז"ל כל השירים קודש ושה"ש קודש קדשים לפי שקודש קדשים הוא ג"כ בחי' סגולתא, קדשים תרין הם בחי' חו"ב וקודש קדשים הוא בחי' כתר, ולזה שה"ש קודש קדשים. וזהו מ"ש יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי, כל העוסק בתורה בלילה