תקב

והנה מב' בחי' כלה הנ"ל נמשך להיות ב' בחי' חתנים בחי' חות דרגא, וזהו קול מצהלות חתנים מחופתם חתנים תרי משמע, והיינו שיש ב' בחי' המשכות, וזהו ענין מ"ש אלה תולדות השמים והארץ מלא בב' ואוי"ן, וכן מצוות שבת נא' בנחמי' בשני ואוי"ן כי וא"ו הוא המשכה, שזהו ענין ב' בחי' חתנים. והענין הוא דהנה צ"ל משארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, איך שייך בחי' שם עד שלא נברא העולם שעדיין לא הי' מי שיקראנו בשמו. ויובן ע"פ מה שנודע שהשי"ת נק' בגמ' ובמדרשים בשם הקב"ה, שבחרו בשם זה ולא בשמות וכינוים אחרים כמו רחום וחנון, לפי שהוא קדוש ומובדל כו', ואין ערוך המשכת והתלבשות אוא"ס בראשית ההשתלשלו' אלא כטפה מים אוקיינוס, והארה זו נק' בחי' שם שאינו אלא זיו והארה כו'. והנה לפי שעיקר התהוות העולמות הוא מבחי' שם לבד, זהו שייך לומר עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, והיינו לפי שיש בשם ב' בחי', א' כמו שהוא נמשך להוות ולהחיות את העולמות, והב' היינו המקור והשרש והיכולת שיש באוא"ס ב"ה שיוכל להיות בחי' גילוי זיו והארה שיהי' ממנה התהוות עולמות שיעלה בחפצו ורצונו, וכמו זיו השמש הכלול במאור שהוא השמש עצמה כו'.

וזהו מ"ש ויקרא הוי' הוי' היינו שיש ב' שמות הוי', הא' הוי' שבסדר השתלשלות להוות ולהחיות את העולמות, והב' הוא הוי' שלמעלה מסדר השתל' שהוא בחי' עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד כו' שהוא בחי' אני ראשון ואני אחרון כו'. אך הנה צריך להמשיך מבחי' שמו הגדול שהוא בחי' הוי' הא' בבחי' הוי' הב' שהוא בחי' חכ', דהנה חכ' אע"פ שהוא בחי' ראשית וכמ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא, וכן אורייתא דמח"ע נפקת נק' בחי' ראשית וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו, אעפ"כ ראשית הוא לשון נוק' שהיא בחי' מקבל כו', וזהו שהתורה נק' זאת וכמ"ש וזאת התורה, וכן ארז"ל יבא זה ויקבל זאת מזה שהתורה נק' זאת ל' נוק' בחי' מקבל, ולזה צריך להמשיך בבחי' ראשית מבחי' אני ראשון שהוא שמו הגדול. וז"ע הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו', עצמותו ית' הוא קדוש ומובדל אלא שיושב ומשפיל א"ע להיות