תצט

שז"ע מלמעלה למטה, ואח"כ ואני לו, ובשיר וא"ו ג' נא' אני לדודי ואח"כ ודודי לי שהוא מלמטה למעלה, ופי' בת"י דודי לי קאי על בחי' יצ"מ, שהי' אתעדל"ע לבד בלי אתעדל"ת כלל, שהיו מתחלה מושקעים במ"ט שערי טומאה ויצאו ממצרים, ובחמשים יום קבלו את התורה, והיינו לפי שהי' אתעדל"ע כו', ואני לדודי מפרש על בית שני שעלו מבבל, וזהו שא' אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול, והנה שמות החדשים עלו מבבל, שמקודם לא היו שמות להחדשים כלל, רק שהי' חשבון החדשים מניסן שהי' זמן יצי"מ, והי' נק' ניסן ראשון שני שלישי כו' וכמ"ש החדש הזה לכם כו' ראשון וגו', ובחדש השביעי כו', אבל לא הי' שם להחדשים ושמות החדשים ניסן אייר אלול כו' זה עלה מבבל כו', ולזה מרומז בפסוק אני לדודי כו' שאז הוא זמן אני לדודי מלמטה למעלה כו'.

והנה בב' הפסוקי' בפ' דודי לי נא' הרועה בשושנים, וכן בפ' השני אני לדודי נא' ג"כ הרועה בשושנים כו', והיינו לפי שיש שני בחי' שושנה, יש שנק' שושנה בין החוחים וכמ"ש כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות, ויש בחי' שושנה שנק' שושנת העמקים וכמ"ש אני חבצלת השרון שושנת העמקים, והיינו לפי שארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות. והנה כתי' כי טובים דודיך מיין, דהיינו שבחי' דודיך שהוא בחי' דודי לי ואני לו ובחי' אני לדודי נמשך מיין שהוא בחי' יינה של תורה, וזהו מ"ש חכלילי עינים מיין ופירשו רז"ל כל חיך הטועם אומר לי לי, היינו שבחי' לי לי שהוא בחי' דודי לי ובחי' אני לדודי ודודי לי נמשך מבחי' חיך הטועם שהוא בחי' יינה של תורה כו', ולזה נא' אצל דודי לי ואצל אני לדודי הרועה בשושנים שהוא בחי' ששונים בהלכות.

והנה להבין כ"ז יש להקדים מ"ש בלק"ת ע"פ שיר השירים אשר לשלמה, שיש ב' בחי' כלה, בחי' כלה שארי ולבבי שהוא בחי' כליון שהוא מכלה ומבלה את הכל מל' כלה, והב' מל' כלתה נפשי, והיינו תשוקת הנפש לידבק וליכלל באורו ית'. והענין דהנה בק"ש יש ב' בחי' מס"נ, הא' למסור נפשו באחד, והב' ואהבת בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך, ובין ב' בחי' מס"נ אלו מפסיקים בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואנשי יריחו לא היו מפסיקין וכן משה לא אמר בשכמל"ו. והענין כי הנה הבחי' הא' למסור נפשו באחד הוא מחמת שמע ישראל, כי שמע הוא לשון