תצו

הקרבנות נמשך להיות המשכת בחי' מוח שליט על הלב, כמ"כ ע"י בחי' העלאה שבתפלה בחי' לבעל החוטם אני מתפלל עי"ז נמשך המתקת הגבורות דבחי' אף, להיות נמשך ע"י תומ"צ בחי' המשכת המוח להיות שליט על הלב בחי' המדות כו', וכתי' ועמך כולם צדיקים לכן יש להם כח זה להיות מוח שליט על הלב, והרי הם דומין לבוראן כו'. משא"כ הרשעי' הם ברשות לבן, שמה שרוצה ע"פ המדה שבלב אינו יכול להפוך כלל, ושומע למה שהלב רוצה, הגם שמבין ע"פ השכל שלא נכון כן, וכענין שארז"ל בעמלק יודע רבונו ומכוין למרוד בו, שהגם שמשיג בשכלו גדולת הבורא מ"מ אינו פועל אצלו התפעלות בלב להפוך את המדה שיהי' בטל לאלקות, לפי שהוא ברשות לבו, כי אין לו שליטה על הלב שיוכל להפוך אותו כו'.

ובזה יובן מ"ש בסש"ב כי קרוב אליך כו' בפיך ובלבבך כו' דלכאו' מ"ש ובלבבך הוא נגד החוש, ומתרץ לפי שהצדיקי' לבם ברשותם, והמוח שליט על הלב, ורק רשעים הם ברשות לבם, ולא דברה תורה במתים שבחייהם קרוי' מתי', ולכן קרוב הדבר מאד. ומה שלכאו' אינו מובן כ"כ שהרי אמרו רק הצדיקי' לבם ברשותם, ויש לדייק ולא בינונים, והגם שכתי' ועמך כולם צדיקי' כו' מ"מ אנו רואי' שלא כל אדם לבו ברשותו. אך זה יש לתרץ עם מה שהקדים בפיך קודם לבלבבך, שהי' צריך לומר בלבבך תחלה ואח"כ בפיך כמו בק"ש שנא' בכל לבבך קודם לודברת בם, אך זהו מעלת הצדיקי' שלבם ברשותם, אבל הבינונים צ"ל בפיך תחלה, והיינו כי בפיך הוא בחי' הדבור בתורה שעי"ז קרוב לכל אדם להיות מוח שליט על הלב, שהתורה נק' שלום כמארז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי כו' כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ושלום בפשמ"ט, שלום בפמשמ"ע הוא בחי' החבור בין מוח ללב שהם בחי' י"ה, חכ' מוחא ובינה לבא שהם שני הפכי', שהלב הוא בחי' יסוד אש, והמוח הוא יסוד המי' שהמוח הוא קר ולח, וע"י התורה משים שלום בפשמ"ע שיהי' נמשך שיהי' מוח שליט על הלב, ושלום בפשמ"ט בחי' ו"ה המשכת הקול בדבור, שהוא"ו הוא המחבר ב' ההי"ן כנ"ל שיומשך ההמשכה מבחי' ה' עילאה בה' תתאה ע"י הקול כו'. והנה דבור התורה זהו קרוב לכל אדם אפי' בינוני, שהרי יכול להניח שכלו ומחשבתו בבחי' דבור התורה, וע"ז אמר כי קרוב אליך הדבר מאד, ואם תאמר איך הוא קרוב שהרי זה נגד החוש, ע"ז תירץ בפיך, שע"י פיך הוא הדבור בתורה עי"ז נעשה בלבבך שיהי' המוח שליט על הלב וה"ז קרוב מאד.

וזהו שאמר כאן בפיך קדם לבלבבך, שבק"ש שא' בכל לבבך קודם, לפי שבק"ש מדבר בצדיקי' שהרי אמר תחלה שמע ישראל הוא בחי' כי שרית עם אלקים,