תפח

כי קרוב אליך (ב)

בס"ד. (ש"פ נצו"י, ל"ב).

[zman_begin]נצו"י[zman_end]

כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. וארז"ל במד"ר בפ' נצבים א"ל הקב"ה בני אם יהיו דברי תורה קרובים לכם אף אני קורא אתכם קרובים שכן כתי' לבנ"י עם קרובו (תילי' סוף מזמור קמ"ח). וצ"ל דקדוק ל' דברי תורה, ולמה לא הזכיר עיון התורה. הנה באברהם כתי' ואעשך לגוי גדול וארז"ל במד"ר ע"פ הנ"ל תוך פ' ל"ט, ומנח לא העמדת, א"ל אותה אומה דכתי' כי מי גוי גדול (ואתחנן ד' זיי"ן) אני מעמיד ממך. ובמד"ר במקומו ע"פ כי מי כו' אשר לו אלקי' קרובים אליו, אשר לו גוי קרוב אין כתי' כאן אלא אשר לו אלקי' קרובים אליו כבי' עושה לישראל עיקר, והיינו כי ע"י החוקי' והמשפטי' שמקיימים ה"ה דבקי' בש' הוי' וכמ"ש ועתה ישראל שמע אל החוקי' ואל המשפטי' כו' וכתי' ואתם הדבקי' בה' אלקיכם (ואתחנן רסי' ד' א"ד) וגם כי במ"ת כתי' קול גדול ולא יסף ולכן ע"י התורה נק' גוי גדול כו'. והענין דהנה התומ"צ נק' בשם זריעה כמארז"ל במד"ר ס"פ שלח לך פי"ז ע"פ אור זרוע, זרע הקב"ה את התורה ואת המצות להנחילם כו', וישראל הם בחי' הארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ שהיא הארץ אשר היא ראוי' לזריעת התומ"צ, והצמיחה מזה יהי' לעתיד. ובזה יובן משארז"ל במד"ת הובא בבחיי פ' בשלח ע"פ עזי וזמרת י"ה, בעוה"ז מקלסין אותו בשתי אותיות אבל לע"ל בששה אותיות שנא' כי בי"ה הוי' צור עולמים (ישעי' ך"ו ד'), והיינו כי עכשיו היינו קודם בהמק"ד ולאחריו ההילול רק בשני אותיות, כמ"ש כל הנשמה תהלל י"ה וארז"ל בפ"ב דערובין די"ח ע"ב מיום שחרב בהמק"ד דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנא' כל הנשמה כו', ופי' ש' י"ה לפי פי' הבחיי ובמאו"א אות יו"ד סך"ח הוא במל', וכן פי' המק"מ בשם הרח"ו בר"פ תרומה דקך"ו ע"ב, ובפ' במדבר דקי"ח ע"ב, והובא בס' קה"י ערך יו"ד ה"א. וע"י קיום המצות שהם שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח, הנה ע"י זריעה זו יהי' הצמיחה לעתיד שיהי' הקילוס בששה אותיות כו'.

[ע' בפי' רש"י במארז"ל עירובין די"ח ב' הנ"ל שרק במקדש היו קורין שם בן ד' ושם המפורש, ונמצא כי יש ג' חלוקות, קודם בנין בהמק"ד ואחריו ההילול רק בשני אותיות, ובזמן שבהמק"ד קיים בד' אותיות, ולע"ל בשש אותיות, כי בי"ה הוי'.