תפה

בחי' החכ', והי' כי יביאך בחי' בינה, שמע והי' אם שמוע הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג, וכן ע"י ציצית להיות הקב"ה מתעטף בציצית וכדומה כו'. וזהו האמירך ל' שבח שזהו שבח גדול לישראל שע"י עשיית המצות שעושי' עי"ז ממשיכי' שיהי' נמשך בחי' מצות שלמעלה, ומתורץ בזה ג"כ ענין לשמור כל מצותיו דכתי' בהאמירך כו'.

אך מה"ע אין כיוצא בו בהאמירך, שהרי גם בזה נאמר אחד כו'. אך הענין יובן ע"פ מה שנת' במד"ר ע"פ חטא חטאה ירושלי' וכי עובדי כוכבי' ומזלות שעובדי' לשמש אינם חוטאי' כו', אלא שאינם כלום. והיינו כי ע"י כל דבר שאיש הישראלי עושה ממשיך עי"ז המשכות עליונות, כמו שע"י יחוד חו"כ ממשיכי' למעלה בחי' יחוד הקב"ה כנזכר לעיל עם כנס"י דלעילא, שלכן מברכין ע"ז ז' ברכות ואומרי' ז' פעמים ברוך אתה הוי' להיות כי ממשיכים ז' בחי' אלו כו', ואפי' גם ע"י דבר שאינו מצוה כלל כמו נעילת הסנדל ממשיכי' ג"כ להיות בחי' מה יפו פעמייך בנעלי', בחי' מלאך סנד"ל בחי' כתר דעשי' כו', שלכן מברכין ע"ז ברכת שעשה לי כל צרכי, והרי בימי' שאין נועלי' סנדל אין מברכין ברכה זו, ומאחר שבכ"י מברכין ואומרי' ברוך אתה הוי' הרי ממשיכי' עי"ז, דאל"כ ח"ו ה"ז בכלל דלא תשא כו'. וזהו אין כיוצא בשבח שהאמירך, שלא די מה שממשיכי' ע"י ששומרים כל מצותיו, אלא גם ע"י כל דבר שאינו מצוה כלל שעושים, ג"כ ממשיכי' המשכות אלקות, זה"ע אין כיוצא בו גם בהאמירך כו', וזהו אחד בארץ שגם בארץ בחי' היותר אחרונה ממשיכים כל בחי' אחד כו'.