תפ
יהי' ב' בחי' אני, ועכשיו בכ"מ שנזכר אני הוא רק פ"א אני, אבל לעתיד יהי' ב"פ אני כו'. והענין יובן בהקדם שורש ענין ההפרש בין ג"ע לתחה"מ בדרך קצרה, שג"ע הוא תענוג הנשמות בלא גופים, ויש ב' בחי' ג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ויש נשמות שאינם באים כלל לבחי' ג"ע העליון כלל, והגם כי בכל ג"ע יש כמה מדריגות שע"ז ארז"ל ת"ח אין להם מנוחה כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל, מ"מ בד"כ הם רק ב' בחי' ג"ע העליון והתחתון, ותחה"מ הוא רק בחי' אחת, והגם כי גם בתחה"מ יש כמה חילוקי מדריגות שכ"א נכווה מחופתו של חבירו, מ"מ בכלל הוא רק בחי' א', ולא כמו ג"ע שיש בכללו ב' בחי' ג"ע, וגם יהיו נשמות בגופי' דוקא. ולכאו' צ"ל מה"ע שיצטרכו הנשמות שיושבי' בג"ע יותר מג' אלפים שנה כמו האבות ומשה וכדומה לירד להתלבש בגוף בשביל לבוא לעונג שיתגלה בתחה"מ, ולמה היתה כזאת מלפניו ית' שיצטרכו להתלבש שנית בגוף, גם מה יתרון ויקר עונג זה כ"כ שכדאי כ"ז בשבילו כו'. הענין הוא דג"ע הוא בחי' תענוג הנשמות ממה שלומדי' בג"ע הלכות התורה ברוחניות, והרי הם משיגים הארה מבחי' זיו השכינה, שמזה נמשך העונג שהוא עונג נפלא עד אין קץ, ואמנם יש מבחי' התענוג מה שנפל בשבה"כ, והוא בלעו"ז, וזהו שארז"ל כשראו כרך גדול של רומי שר"א בכה ור"ע שחק, שבכיית ר"א הי' על ירידת התענוג כ"כ להתלבש בדברי' גשמי' כו', ור"ע שחק דאם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ. דהנה יש מלאכים שנק' בשם קרבי' כמ"ש וכל קרבי את שם קדשו, שכמו הקרבי' מבררי' המאכל שהמובחר יתעלה להיות חיות למוח ולב והפסולת יודחה לחוץ, כן המלאכים אלו הם המבררי' ירידת השפע, וכן בעליות המדריגות מלמטלמ"ע כמ"ש במ"א בענין עולים ויורדים בו בסולם דתורה ותפלה כו', וכן להאדם ניתן העבודה לברר את בחי' התענוג הזה מירידתו, וכל ענין התלבשות הנשמה בגוף הוא בשביל זה שעי"ז יתברר בחי' התענוג ויהי' יתרון האור מתוך החושך דוקא. ועיקר גילוי דבר זה יהי' לעתיד, כי בד"כ ההפרש בין ג"ע לתחה"מ, שג"ע הוא בחי' ממכ"ע שיש בו חלוקי מדריגות, לכן יש ב' בחי' ג"ע התחתון והעליון, והגם כי כדאי כל יסורי גיהנם בכדי לבוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.