תעד

בנ"י דוקא. והענין הוא דהנה מלך הוא על עם דוקא, ועם הוא מל' גחלי' עוממות היינו שנכבו מעט מדליקתם והיינו בחי' נפרדים, וכדי שיתהווה מאתו ית' בחי' נבראים נפרדים זהו ע"י בחי' לבוש דוקא. אמנם הנה בלבוש יש כמה מדרגות שיש לבוש המעלים ומסתיר לגמרי לבוש שק כמ"ש אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, ויש בחי' לבוש הוד והדר כמ"ש הוד והדר לבשת כו'. וזהו עבודת נש"י בר"ה להמשיך בחי' לבוש כמ"ש בר"ה ה' מלך גאות לבש, אך הלבוש יהי' מבחי' הוד והדר דוקא, וגם בלבוש יש לבוש שקרוב לגוף, ויש הרחוק, ועבודת נש"י הוא להמשיך בחי' לבוש הוד והדר הקרוב שלא יסתיר כו'. וזהו את ה' האמרת שנש"י ממשיכי' בחי' לבוש למעלה בחי' לבוש דהוד והדר. וכמ"כ פי' וה' האמירך ל' לבוש דהנה כדי שתוכל הנשמה לקבל גילוי אור זיו השכינה שבג"ע צ"ל ע"י בחי' לבושי', וזהו בחי' המצות שנק' לבושי' ולכן אמרו בזהר ע"פ ימים יצרו כו' חסר יומא חדא חסר לבושא חדא, וזהו פי' האמירך ל' לבוש, וכ"ז הוא בר"ה כי בר"ה הוא בחי' המשכת הלבוש. וגם אלול ר"ת אני לדודי ודודי לי שהוא בחי' האמרת והאמירך, אני לדודי הוא בחי' האמרת, ודודי לי הוא בחי' האמירך.

ופי' האמרת ל' דיבור, כי בע"מ נבה"ע וכל המאמרות הוא מבחי' ש' אלקי' כמ"ש ויאמר אלקי', והעבודה הוא להמשיך בחי' ש' הוי', וזהו את הוי' האמרת כו'. וה' האמירך היינו להיות כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. ולתתך עליון על כל הגוים כי הנה מקשי' מפני מה רצה יצחק לברך את עשו דוקא, והתירוץ הוא כי עשו הי' מבחי' עולם התהו שלמעלה מבחי' עולם התיקון, אמנם הנה ע"י בחי' תורה ותפלה יכול להגיע למעלה מבחי' תהו ותיקון וזהו ולתתך עליון על כל הגוים כו'.