תסט

כי תירש כו' שחיבור זה אינו זיווג כלל כו'. ומה שהותר הכלאים בציצית גם בבגדי הכהנים בשעת עבודה, לפי שכל הכחות המשתנים זה מזה כולם כלולי' במצות ציצית בין הלבן והתכלת כו', דרשה צמר ופשתים כו', ואם כולן כלולי' במצות ציצית אצ"ל בשעת המקדש בשעת עבודה שכל הכחות כלולין שם, כי כל עניני בהמ"ק שלמטה הם דוגמת עניני בהמ"ק שלמעלה, עכת"ד הבחיי.

ולכאורה אין לזה הבנה דאם הפשתים הם מבחי' סט"א דקין איך הם כלולים למעלה יחד עם הקדושה. ואפ"ל ע"ד שבמרכבה העליונה הוא פני ארי' שהוא חיה טמאה למטה, וכן פני נשר שהוא עוף טמא למטה, והרי כתי' ואשא אתכם על כנפי נשרים ונשר שכינתא עילאה בינה ויונה שכינתא תתאה, וכן פני ארי' גבוה מפני שור, אלא כי זה נמשך רק מפני שבה"כ שמפני שבחי' פני ארי' גבוה מאד אין לו כלי להתלבש למטה בחיה טהורה כ"א בחיה טמאה דוקא, וכן התומ"צ נתלבשו בגשמיות דוקא, וברוחניות אין דרך להשיגם, ועיין מזה בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו. כמ"כ יובן ענין הפשתן שבשרשו גבוה מאד שהרי נאמר כתנת בד קדש ילבש כו', ואפשר הוא למעלה מבחי' צמר ששרשו מבחי' ושער רישיה כו', והבד י"ל שרשו מעצם לובן העליון שלמעלה מבחי' שערות כמו לבנונית דגלגלתא כו' כהדין קמצא דלבושא מיני' וביה שזהו לבוש הבדים, ועיין בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה בענין שהל"ת גבוהים ממ"ע אף שהמ"ע שרשן מבחי' ושער רישי' כעמר נקי יעו"ש, אלא שהיא הנותנת שלכן למטה בשבה"כ נתלבש דוקא בבחי' קין, וע"ד שיש לבן העליון דקדושה בחי' ועתיק יומין כו' ויש לבן הרמאי לבן דקליפה כו', וכן איתא בכהאריז"ל דשורש קין למעלה גבוה מבחי' הבל, וכמו שרש עשו מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון דיעקב שהוא ג"כ כמשל ארי' ושור כמ"ש בת"א פ' וישלח. ולכן בציצית ובהמ"ק אזי הפשתן מעין שהוא בשרשו שם הוא מין במינו עם שער רישי' כעמר נקי וכו', וכן אש במקדש בשבת בקרבנות ועריות למעלה, ועמ"ש מענין שעטנז בהגהות על מצנפת ואבנט ובישעי' סד"ה והי' אמונת עתך.