תסז

הוא חיבור ב' קצוות שהם הפכיים אין ראוי לחבר אותם כי אין חיבורן עולה יפה כו', והמפריש ביניהם גורם שלום בעולם כו', ולהיפוך מסלק השלום מן העולם ומשים קטרוג בין פמליא של מעלה. והמורם מדבריו שעיקר איסור הכלאי' להיותם מין בשאינו מינו, כי מחבר רוח הקדושה עם רוח הטומאה, וי"ל שעי"ז נותן תוס' כח ועוז ברוח הטומאה ונמצא מעכב ח"ו ענין דכתי' ואת רוח הטומאה אעביר. וע' בשל"ה דקל"ט ע"ב גבי הבדלה שענין ד' הבדלות כו' עד תקנו להבדיל במוצאי שבת לזה סוד כלאי' ושעטנז והמערבם עליו הכתוב אומר כי את מקדש ה' טמא עכ"ל.

והנה בפדר"א פרק ך"א הגיע ליל יו"ט של פסח כו' הביא קין מותר מאכלו זרע פשתן, והביא הבל מבכורות צאנו וחלביהן כבשי' שלא נגזזו לצמר (עמ"ש מזה בלק"ת פ' אמור בד"ה והניף הכהן אותם בשם הזהר מחשבתיה הוה באתר דכתי' ועתיק יומין יתיב כו' ושער רישיה כעמר נקי), ונתעב מנחת קין ונרצית מנחת הבל שנא' וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ר' יהושע בן קרחה אומר אמר הקב"ה אל יתערב מנחת קין והבל שמא ח"ו יתערבו בארג בגד שנא' לא תלבש שעטנז צמר ופשתי' כו' והובא בי"ח ערך אדם סעי' י"ג, ושם סעי' ע"ז כתב וז"ל טעם כלאי' שלא יתערבו קין והבל יחד דדא מסטרא דקדושה ודא מסט"א, ומי שמחברם מרבה כח הסט"א עליו, וכ"ת כלאים בציצית ובמקדש למה הי' מותר, כי הקדושה כ"כ גדולה שם עד שאין כח כלל לסט"א ע"ש, והוא מזח"ג דפ"ו ע"ב. וצ"ל ע"ד שהמאכל בשבת אין בו תערובות רע, כי ק"נ בשבת מתפרד הטוב שבה מהרע ונכלל הטוב בקדושה, נמצא זה המאכל עצמו יש בו הפרש בין חול ובין בשבת, כן כיון שהצמר ופשתים הם בציצית, אין בהם תערובות מסט"א כ"א תערובות חו"ג דקדושה עליונה כאשר נת' מזה ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו שזהו ע"ד היצ"ט ויצה"ר שהי' באדם קודם החטא ואחר החטא, שאינו דומה זל"ז כלל.

והנה לפי המד"ר פ' חוקת הנ"ל משמע דחוקה הנא' בכלאים אינו ל' כח כמו חוקות שמים, שהרי בפרה אדומה שנאמר חקת התורה אין שייך פירוש זה, אעכצ"ל שהיא חקה כפשוטו, ועמ"ש ע"פ זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה שם פי' לשון חקיקה, ועמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו וסד"ה תקעו בחדש בפי' כי חק לישראל