תסו
מפני שלהרמז הטמון בה די בשני אותיות אלו דש"ע לכן לא נמצא בתיבת שעטנז רק ב' אותיות אלו ש"ע שרומזין על ש"ע נהורין עילאין.
ומעתה צ"ל שורש ענין הכלאים, הנה רש"י ז"ל פי' בפסוק לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש וגו' (תצא ך"ב ט') כלאים חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, ופן תקדש כתרגומו תסתאיב, כל דבר הנתעב על האדם בין לשבח כגון הקדש בין לגנאי כגון איסור נופל בו לשון קדש כמו אל תיגע בי כי קדשתיך (ישעי' סי' ס"ה ה') עכ"ל. וע' בבחיי פ' כי תצא שכ' וטעם איסור הכלאי' הוא ערבוב הכוחות העליונים למעלה, וע' בפ' קדושי' בפסוק את חוקותי שכתב שאפי' העליונים צריכים שלום שנא' עושה שלום במרומיו והשלום שלהם הוא קיומם ושיפעלו פעולתם במינויים (וי"ל שז"ע שלום ומשפט להיות כל דבר על מכונו. והגם שגבי כלאים נז' חוקה, דכתי' את חוקתי תשמורו בפ' קדושי' י"ט י"ט, וכמארז"ל במד"ר פ' חוקת פי"ט דרע"ד ע"א ר' יהושע דסכני בשם ר' לוי א' ארבעה דברים יצה"ר משיב עליהם דכתי' בהם חוקה אשת אח וכלאי' ושעיר המשתלח ופרה אדומה כו' כלאי' לא תלבש שעטנז, וסדין בציצית מותר וכתי' בי' חוקה את חוקתי תשמרו עכ"ל. מ"מ יש לומר דשייך למשפט ע"ד שאה"כ שם שם לו חק ומשפט, וכענין וארמון על משפטו ישב (ירמי' ל' י"ח) כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא, וכן המשפט מביא לידי שלום כמ"ש בטח"מ סי' א'), וא"כ המעמיד תולדות למטה מין במינו גורם השלום למעלה, כי הכוחות הממונים הם משלימי' מינויים הראוי כמו שצריך העולם השפל, והמעמיד תולדות למטה מין בשאינו מינו ה"ז גורם היפך השלום כי הוא מערבב הכוחות העליוני' ומבטל אותן ועוקר אותם ממינויים (כי זה כל האדם כתי' שארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, וכתי' את העולם נתן בלבם, וע' באדר"ן שמפרש איך האדם עולם קטן, א"כ י"ל שגם ע"י עירוב מחשבת הלב שהלב חושב פוגם ג"כ לערבב הכוחות העליונים, וצ"ע כי מח' רעה אינה מצרפה למעשה, בירושלמי ע"ש). וז"ס הלשון של כלאי' שהוא ל' מניעה, כלומר ביטול הכוחות מל' לא תכלא רחמיך ממני (תילי' סי' מ' י"ב), וכן בית הכלא (והגם כי בקר"ק מחלק תיבת כלאי' מתיבת תכלא וכלא, אך זהו מחמת כי תי' כלאים פי' שני דברים משני שרשי' העצורי' יחד, יעו"ש) כי הנתון שם מתבטל ממלאכתו כו', ומפני שהשנים הנולדי' בעולם ראשונה היו כלאים, זה מצד רוח הטובה, וזה מצד הרוח הרעה, ואנחנו נצטוינו להמשך אחר הרוח הקדש ולהתרחק מן הרע כו', ע"כ נאסר לנו הכלאים כי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.