תסד

לא תלבש שעטנז

בס"ד.

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו, ופי' רש"י שעטנז ל' עירוב ורבותינו פי' שוע טווי ונוז, והוא מהגמרא בכ"ד. וצ"ל מפני מה בתיבת שעטנז יש מתיבת שוע ב' אותיות שהם שע, וכן מתיבת נוז יש ב' אותיות נז, ומתיבת טווי הוא רק אות ט' לבד. וגם למה האיסור מתערובות זו הוא מצמר ופשתים דוקא. והענין הוא דהנה כתי' במנחת קין והבל, שהבל הביא מבכורות צאנו כו' וכתי' וישע ה' וגו', וקין הביא מפרי האדמה וכמ"ש ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' (בפ' בראשית ד' ג') ופי' רש"י מפרי, מן הגרוע, ויש אגדה שאומרת זרע פשתן הי', וכן ת"י שפי' מקץ ימים בי"ד בניסן ואייתי קין מאיבא דארעא מזדרע כיתנא, והבל הביא מבכורות צאנו שהוא בחי' הצמר, ועל מנחתו דוקא נא' וישע.

וביאור הענין הוא דכתי' צוה ישועות יעקב, פי' ישועות הוא ש"ע נהורין עילאין, ובחי' יעקב הוא המקשר ומחבר וממשיך אותם למטה גם בבחי' עקבים ג"כ, שזה"ע שנק' שמו יעקב ל' עקב ע"ש בעקב וגו', להיותו ממשיך בחי' ש"ע נהורין גם בסיום ועקבי העולמות עד עוה"ז השפל והגשמי. וגם ישועות הוא ל' שעה שהוא מל' וישע ה' אל הבל ואל מנחתו שפי' פנה כמו שפי' רש"י ז"ל במקומו, שהוא בחי' ירידת והמשכת אורו ית' למטה מטה כו', אך בהשתלשלות אור ה' כ"כ בצמצומים רבים עד שבא גם למטה נעשה בחי' עלמא דפרודא לגמרי, וכמ"ש ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' ח"ע להשקות את הגן כו' ומשם יפרד, שכשנמשך משם בהשתלשלות רבות וצמצומי' רבים נעשי' בחי' נפרדים בתכלית, ועבודת יעקב אע"ה הי' שרצה להעלותם למעלה מעלה שיהי' גם למטה מטה בחי' יחוד וביטול ממש כמו שהוא למעלה חיוהי וגרמוהי חד בהון. ולכן עשה עובדות שיהיו מרמזי' על כוונה זו, ומעשה אבות סימן לבנים שיצא מבאר שבע בחי' יסוד אימא ששם איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד לבחי' חרן שהוא בחי' היותר אחרונה בהשתלשלות העולמות למטה מטה, כדי להעלות משם בירורי נוגה להעלותם לשרשן הנעלה, ושיומשך ע"י עבודתו גילוי אלקות מבחי' ש"ע נהורין (ע' בע"ח שער י"ז דרוש הזיווגי' בדרוש קן ציפור, ובשער ה' הוא שער המצוות משמ"ש בפ' כי תצא במצות שילוח הקן, ובמאו"א אות ש' סי' נ"ט).