תנד

ובשער התמורות פ"ד ענין זקן אשמאי לובן טומאה כו' ולבן ביקש לעקור את הכל כי כן כתר דקלי' אותיות כרת ע"ש בפרדס. ולפ"ז י"ל ענין ד' מראות נגעי' שהם שתים שהן ארבע, שהם כולם לבנים היינו שנמשכי' מבחי' לבן הנ"ל והיותם שתים שהן ארבע כי הם נגד ד' נהרות שהם או"א וזו"נ דקלי' הרי הם שתי מערכות שהם ארבע וע' במאו"א אות ד' סעי' ך"ה ך"ו. ובמאו"א אות ד' סעי' ט' ד' מראות נגעי' ב' גבירות וב' שפחות דקלי', שאת לאה (ר"ל מה שכנגד לאה, והיינו מח' רעה של היצה"ר, לשון לאות שנלאה ומתשת כח), בהרת רחל (ר"ל מה שכנגד רחל והוא הדבור הרע כמו מוציא שם רע רכילות ולה"ר, וע' מד"ר ר"פ מצורע), ספחת הם הב' שפחות הנספחות לכל אחת עכ"ל.

ולהבין זה צ"ל מ"ה דאיתא בע"ח שמ"ח ושמ"ט מ"ט פ"ג שקלי' נוגה דאצי' היא טו"ר חצי' טוב וחצי' כלפי חוץ רע, דלכאורה אין זה מובן כלל איך שייך כלל לומר קליפת נוגה דאצי' הלא נודע פי' אצי' שהוא בחי' אלקות כמבואר במ"א שהוא מלשון ויאצל מן הרוח דגבי משה, וא"כ איך שייך לומר קליפות דאצי', ומכ"ש ענין חצי' רע. ונקדים מ"ש בע"ח דשם אל בחסד ושם אלקים בגבורה ושם הוי' בתפארת, והרי שם הוי' הוא ראשון וגדול מכל השמות, ולמה תפארת שהוא שלישי בסדר המשכת המדות עליונות שסדרן חג"ת הנה הוא נק' בשם עליון וגבוה מספירת חסד שהוא ראשון בהמדות. ותירץ ע"ז המגיד זצוק"ל כי הלא ידוע שענין שבה"כ שהי' בעולם התהו הוא מחמת שהי' כל מדה בפני עצמה ולא הי' התכללות המדות זה עם זה, וענין עולם התיקון הוא שנעשה התכללות המדות שזה צריך לזה, חסד כלול עם גבורה וגבורה עם חסד, וע"י מה נעשה ההתכללות, שהרי התכללות זו הוא ענין חבור ב' הפכים חו"ג אש ומים, הנה זהו ע"י הארת אור א"ס המאיר בהן שעי"ז הם בבחי' ביטול לאור א"ס ב"ה המאיר בהן ועי"ז יוכלו להתחבר יחדיו. וזהו ענין עושה שלום במרומיו, והיינו שלא תהי' כל מדה בתגבורת עד שלא תוכל להתחבר עם מדה שכנגדה כמו שהי' בעולם התהו, כ"א שתתכלל ג"כ עם הפכה מחמת הביטול כו'.

והנה עם היות כי מדות חו"ג דאצי' מאיר בהן אור א"ס ב"ה כי איהו וגרמוהי חד, אעפ"כ נק' כל מדה בשם בפ"ע, היינו זה בחי' חסד ולכן הוא שם אל כדכתיב חסד אל כל היום, וזה הוא בחי' גבורה ונק' שם אלקים, הרי מ"מ הם ב' בחי' הפכיים, והיינו משום דכאשר מאיר אור א"ס ב"ה בהמדות עליונות בבחי' גילוי רב אזי דוקא נעשה ההתכללות ויחוד המדות להיות לאחדים ממש. וזהו פי' הוי' אחד