תנג

לפני והי' תמים ע"י המילה, ובערלה יש ד' קליפין, ואברהם בחר כו' תחת גיהנם, ולכן ע"י ד' בחי' אלו שבחר בהם מתבררי' הד' בחי' שיש בערלה.

ולהבין כ"ז צ"ל תחלה מ"ש בזח"א ויחי דרל"ח ע"ב ע"פ לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים, א"ת שנים אלא שנים כגון מילה ופריעה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה, והנה נת' לעיל כי מילה ופריעה הם נגד ד' בחי' שבערלה, שג' שנים ערלים יהיו לכם לא יאכל כלל, ובשנה הרביעי' מהני פדיון להיותה ק"נ, שהיא בחי' להט החרב המתהפכת, ולכן אין קורעין עור הפריעה לגמרי מכל וכל כ"א פורעי' אותו ומניחי' אותו דבוק בראשית מקום גידולו מן העטרה ולמטה, רק שפורעי' וקורעי' אותו לקרעי' עד שיתגלה עטרת היסוד, משא"כ עור הערלה חותכין אותו לגמרי, להיותו רומז על ג"ק הוא ג' שני ערלה שא"א להתברר כלל כ"א ע"ד כל ל"ת שמקיימין המצוה ע"י הלא, וכענין כלי חרס שארז"ל שבירתן זהו תקנתן, אבל לא כן בק"נ שיכולי' להפכו לקדושה ע"י הבירורי' כו'.

והענין הוא דכתי' את זה לעומת זה עשה האלקי', וכמו שיש בקדושה בחי' לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקי שע"ז רומזים הטלית והציצית כמו שהן בשרשן, כן יש דוגמתן בלעו"ז הוא בחי' לבן הארמי שהוא בחי' לבן בקלי' שהוא נגד לובן העליון כמ"ש בסידור שער ל"ג בעומר בד"ה עד הגל, וע' בת"א ס"פ ויצא בד"ה וישכם לבן משמע שלבן הוא בחי' כתר, ולכן הגם שבמאו"א אות ל' ס"ו כ' לבן אבא עילאה ולו ב' בנות לאה ורחל, תחתון (ר"ל לבן הארמי התחתון) חכמה דקלי', מ"מ לפי' רבינו ז"ל שהוא כתר וכן בלק"ת ס"פ אחרי פי' גון לבן שהוא גוון עצמי מורה על האורות כמו שהן קודם שנתלבשו בכלים, וז"ע דכתיב אור בהיר הוא בשחקים (איוב סי' ל"ז ך"א) וע' בלק"ת שה"ש בד"ה שחורה אני, א"כ כמו"כ לבן דקלי' הוא בחי' כתר או אפי' עת"י. ובפרדס בעה"כ ערך זקן פי' זקן הוא בכתר,