תנא

תמים תהי'

בס"ד. דברים י"ח י"ג.

תמים תהי' עם ה' אלקיך, וארז"ל פסחי' דקי"ג סע"ב מנין שאין שואלים בכלדיים שנא' תמים תהי' עם ה' אלקיך ופי' רש"י כלדיים אוב, והשיגו עליו התוס' בשבת ס"פ מי שהחשיך דקנ"ו ע"ב, וכן הרשב"ם בע"פ דקי"ג הנ"ל ופי' כלדיי' חוזה כוכבים, וכ' שכן עיקר, וכן רש"י בעצמו בשבת דקנ"ו פי' כלדיי' חוזה כוכבים, וכ"פ הערוך בערך כלדאי. ופי' תמים תהי' פי' הרשב"ם להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות הבאות לך עכ"ל. והכוונה שלא יחשוב הסיבה לעיקר כ"א הכל צריכים לבטוח בו ית', כי הוא המסבב כל הסיבות בהשגחה פרטית על כל נברא בפרט, שזהו בחי' היותר גבוה מבחי' עילת העילות כו' וכמשי"ת אי"ה.

ובזח"ג פ' שלח לך דקס"ג ע"ב פי' בענין תמים תהי' וביאר ההפרש בין תמים לבחי' תם, שתמים כתי' באברהם וביעקב נא' תם, ופי' שלבוא לבחי' תמים תהי' זהו ע"י בחי' מדבר, ואם היו זוכי' היו באים לבחי' זו ע"י אח"פ דכתי' בה אשר ה' אלקיך דורש אותה, אך מאשר לא זכו לכן אם כי באים לבחי' תמים תהי' עם ה' אלקיך אך זהו ע"י המדבר אתר רחוק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדי' למהוי עם ה' כדקא יאות. ועפ"ז יתפרש פסוק שקללן במדבר הזה יתמו, שאינה קללה גמורה כ"א שיתמו הוא מל' תמים תהי', אך מחמת החטא לא יבואו דור המדבר