תמט

לחרישה ולרכיבה, וטבע זה הוטבעו להן מן הבורא ית' שלא יש בהם בחירה כלל וכלל, והיינו לא כמו האדם שהוא בעל בחירה שאם ירצה יכול למרוד ולא יציית כשיצוו לו לעשות מלאכה, ואם ירצה יציית ויעשה הדבר שנצטוה, שהבחירה ניתן באדם חפשית, שבחירה זו מאת ה' עושהו הוטבעה בו, וכמ"ש ראה נתתי כו' ובחרת, שרק מייעצים לו שיבחר כן, שמובן מזה עצמו שהבחירה חפשית, משא"כ בבהמה אין בה בחירה כלל ולכן לא תשנה את תפקידה כלל.

והנה בחירה זו שניתנה לאדם שיוכל למרוד הוא היפך בחי' הביטול לגמרי, ולכן הגם שהאדם הוא בר דעת ובבהמות אין בהם דעת, מ"מ מה שיש באדם ענין הבחירה הוא נמוך הרבה במדריגה, והגם שסיבת הבחירה מן הדעת הוא בא, מ"מ הוא נמוך במדריגה הרבה מכמו אם לא הי' בו הבחירה כלל, והיינו לפי שבחי' הביטול אל הבורא ית' מבלי הרגשת עצמותו כ"כ הנה זה יש בבהמה יותר מבאדם, והוא במה שאין לה בחירה לבחור מעצמה כ"א לעשות מה שציוה ה' עלי' באופן טבע בריאתה, וכמאמר הנהר גינאי לרפב"י (בחולין דף זיי"ן ע"א) אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני ופי' רש"י כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים, וא"כ לא נופל אני ממך בבחי' הביטול לה' לבדו דהיינו רק לעשות רצונו ית' ומה הפרש ביני לבינך שניהם רצון ה', וסיבת הביטול הזה בהם הוא לפי שגם בשרשם במרכבה פני ארי' פני שור כו' יש בהם בחי' הביטול במציאות ביתר שאת ויתר עז לפי ששורש שרשם הראשון קודם שנפלו בשבירה היו מזמ"ק דתהו שהם היו בבחי' לפני וגו' לבני ישראל והיו בבחי' הביטול בתכלית לגבי עצמיות אוא"ס ב"ה ומפני זה נסתלקו האורות כידוע לי"ח. והם הם בחי' חיות ובהמות שלפני בחי' אדם דאצי' כו' וכמ"ש מזה במ"א באורך.

ואמנם הגם שבבחי' הביטול האדם נמוך מבהמה כנ"ל, אבל בשרשו למעלה מעלתו גבוה הרבה מהבהמה, והיינו כי זה גופא שיוכל להיות בבחי' יש ודבר בפ"ע כ"כ עד שיהי' בו הבחירה חפשית כנ"ל הנה זה נמשך מבחי' גבוה מאד נעלה, והיינו מבחי' אדם העליון שהוא רב ושליט על כל בהמות וחיות כו' וכמ"ש ורדו כו'. וזהו שאמר אלקי' נעשה ל' רבים לפי שיש בו באדם מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע, ולא נא' כן בבריאות שא"ד כמו בהמות וחיות, להיות כי בבע"ח הוא רק מה שגופי הבהמות נדמה לבהמה רבה בבחי' הביטול קצת, אבל באדם הנה נפשו השכליות שיש לה בחירה, וגם ידיעה שלמעלה מן הבחירה כו', והרי יש בזה שותפות המשפיע