תמז
שמט"ט קושר כתרים, בהיות ידוע שהכתר עושים מאבנים טובות, והנה אבנים טובות בעצם הם דוממים שהרי הם ממין האבן הפשוט רק שהם מאירים, כי גם במין הדומם נמצא כמה ריבוי מינים ממינים שונים רק שהכתר עושי' מאבנים טובים היינו שהם מאירים, ע' בד"ה ויהיו כל הפקודים והוא דרוש מי יתנך כאח לי בענין מה רבו מעשיך ה', ובד"ה מהיכן זכו ישראל לק"ש מיעקב, והנה אותיות התפלה הם ג"כ דוממים כנודע ממ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים, והיינו שכמו הבית בונים מאבנים כן התיבות מתיבות התפלה והתורה נעשו מאבנים הם האותיות, ובהיות כן נק' אותיות התפלה והתורה בשם אבנים, וכאשר האדם מתפלל באהוי"ר אזי האותיות הם אבנים טובים, שכמו ענין האבן טוב הוא מה שמאיר, כך אותיות התפלה כשהם מאירים באהוי"ר הרי הם אבנים טובות, וכמו שמאבנים טובות עושים כתר ועטרה כן מאותיות אלו עושים המלאכים כתרי' לקונו.
אמנם עדיין צ"ל הלא אותיות האדם הם גשמיים, ואפי' כשיתפלל בכוונה בדו"ר שכלים וטבעים, עכ"ז הרי האדם הוא גשמי ואיך יוכל להיות מאותיות אלו כתרים לקונו, לזה אמרו שמלאך מט"ט קושר כתרים שע"י אמצעות המלאכי' נעשו כתרים אלו, והיינו כמ"ש בזהר בענין שהמלאכים מעלים תפלותיהם של ישראל דגפיף להון ומנשק להון, פי' שמזככים אותם מגשמיותם שיוכלו להיות כתרים לקונו, כי המלאכים הם רוחנים, והדבור שלהם הוא כערך המחשבה שלנו, ע' בת"א בד"ה מזוזה מימין ובהגהות לשם ובהביאור שם, ובמ"א בד"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים, וע' בד"ה אם בחוקתי בענין האותיות. ופי' וענין כתרים לקונו כי ענין הכתר הוא בחי' יהי רצון שמבחי' הכתר נמשך רצון חדש שיתרפא החולה או לברך השנים הגם כי נגזר כו' מ"מ מבחי' הכתר הוא נושא עון ועובר על פשע להמשיך צנור והמשכה חדשה, ונמצא כי ענין כתרים לקונו הוא שיומשך דבר חדש מה שלא הי' תחלה במקור ג"כ. ובזה יובן מה שבטחו אנשי אבשלום שדוד ירחם עליהם כיון שראו שנשתנו לבבם ע"י תפלת דוד הרי פעל ע"י תפלתו לשנות לבבם מה שלא הי' זה אצלם מקודם והרי נמשך להם רצון אחר חדש מוכרח לומר שהמשיך מבחי' הכתר אשר שם הוא הרחמים הפשוטים לכן ידעו שבודאי ירחם עליהם כו'. נמצא יצא לנו שההפרש בין תפלה לברכה הוא שברכה הוא מה שכבר יש בשרשו, אבל ע"י התפלה יוכל להיות רצון חדש.
אמנם הנה כ"ז הוא בברכה סתם, אבל ענין מ"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, פי' אנכי הוא אנכי מי שאנכי בחי' הכתר משם יוכל להיות נמשך
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.