תמו

בהברכה כ"א להוציא מכח אל הפועל ומהעלם אל הגילוי מה שכבר יש למעלה במקורו ושרשו.

וזהו מ"ש ברוך ה' כו' מן העולם ועד העולם, פי' מן העולם ועד העולם היינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, והגם כי יש עולמות רבים, וכמ"ש ולכבודי בראתי יצרתיו אף עשיתיו עכ"ז בכלל נחשבי' רק שני בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, וכמו שיש ריבוי בחי' ג"ע כמארז"ל צדיקי' אין להם מנוחה לא בעוה"ז כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל ואעפ"כ לא נז' בספרים רק שני בחי' ג"ע, ג"ע העליון וג"ע התחתון, וכמו"כ הגם כי יש ריבוי רבבות עלמין, וכמ"ש בזהר בענין תליסר אלפין עלמין דיתבין בגולגלתא, עכ"ז בד"כ לא נחשב רק ב' בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, ופי' ברוך שיומשך מן העולם עלמא דאתכסי' בעלמא דאתגליא. וזהו שרש ענין הברכה, ואם כי זהו דבר גדול שהרי לע"ל נאמר ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים שהגילוי דלע"ל יהי' כמו שעכשיו הוא בעלמא דאתכסי' כן יהי' הגילוי לע"ל בעלמא דאתגליא, שא"כ הרי זהו מדרגה גבוה ומעין מה שיתגלה לע"ל, וא"כ ענין הברכה הוא מדרגה גבוה, עכ"ז הרי זהו מה שכבר נמצא בעלמא דאתכסיא וע"י הברכה נמשך הגילוי מעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא, והרי איננה דבר חדש לגמרי הגם שלמטה ההמשכה היא חדשה אמנם במקורה ושרשה בעלמא דאתכסי' כבר ישנה. ועוי"ל בפי' מן העולם ועד העולם מן עולם שלמעלה הימנו לעולם שלמטה הימנו, א"כ ודאי אינו דבר חדש שהרי בעולם שלמעלה הוא נמצא ונגלה גם קודם הברכה, אלא שע"י הברכה מתגלה גם בעולם שלמטה הימנו.

אמנם הנה ענין התפלה הוא יהי רצון להמשיך דבר חדש מה שלא נמצא כלל בשורש ומקור כ"א להמשיך צנור חדש אשר יומשך משם ההשפעה דרך הצנור החדש הנמשך ע"י התפלה, וזהו רצון אותיות צנור היינו שנמשך צנור והמשכה חדשה לרפאות החולה ולברך השנים, הגם כי מתחלה הי' הגזר דין להיפך, והרי לבד מה שזהו דבר חדש לגמרי הנה ע"י התפלה יוכל לשנות הגז"ד, והרי זה היפך ממה שהי' במקורו, וז"ע עושי רצונו שעושין בחי' רצון חדש לרפאות החולה ולברך השנים וכדומה.

וביאור ענין מעלת התפלה יובן ממה שארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל, וצ"ל איך יוכל להיות בחי' כתר ועטרה מאותיות התפלה. ויובן זה בהקדם מ"ש רז"ל בירושלמי שהאנשים שברחו עם אבשלום אמרו נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו, שכשיפלו ביד דוד בודאי ירחם עליהם, ולכאו' צ"ל הלא על דוד נאמר בפסוק איש הדמים, וגם כתיב אדמוני עם יפה עינים, וארז"ל יושב ודן בסנהדרין, ואיך בטחו שכשיפלו ביד דוד בודאי ירחם עליהם כו'. אך הענין הוא דע"י אותיות התפלה עי"ז נעשה כתרים לקונו וכנ"ל בענין מה