תמד

ומעתה צ"ל מה שהקשו רז"ל אטו יראה מילתא זוטרתי היא, ותירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא, שרבו המקשים מהו התירוץ מה שלגבי משה מילתא זוטרתי היא הלא כתיב מעמך מכאו"א מישראל. אך הענין הוא דהנה משה הי' מבחי' מים כמ"ש מן המים משיתיהו, והנה התו' נק' ג"כ מים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים, ולכן כמו המים מטהרין כך התורה נק' אמרות טהורות, וכמו בשעת קרי"ס שהי' ע"י משה ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי שנא' זה אלי ואנוהו, כך בתורה נא' זה ספר תולדות אדם כו', והנה כל מי שלומד תורה נק' משה כמשארז"ל על רבא משה שפיר קאמרת, וקרא רב ספרא לרבא משה ע"ש שהי' בעל תורה והי' דורש תורה לרבים לכן נק' משה, וכמו"כ כל העוסק בתורה נק' משה, וזהו אתפשטותא דמשה בכל דרא, וזהו שאמר אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא, וכל העוסק בתורה נק' בשם משה, וא"כ לגבי כולם שיש להם בחי' תורה הנה היראה היא מילתא זוטרתי. וז"ש חכ' ודעת יראת ה' היא אוצרו כשיש בחי' חכ' ודעת בחי' תורה אז יראת ה' היא אוצרו בחי' יראה דמילתא זוטרתי היא כו' וד"ל.