תמ

בבי"ת כו', לפי שע"י התורה ממשיכים השראת אוא"ס ב"ה בעולם, וזהו כמ"ש בזהר פ' ויקרא ע"פ עשרה עשרה הכף עשה"ד מכוון כנגד עש"מ, והיינו שע"י תורה שכללותה היא עשה"ד ממשיכים בחי' אוא"ס ב"ה בעולם שנברא בע"מ.

והנה בפדר"א איתא בעשרה דברים ברא הקב"ה עולמו וכללן בשלשה בחכ' בתבונה ובדעת שנאמר ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. וצ"ל הלא בהעשרה דברים שברא בהן הקב"ה עולמו קחשיב חכ' ותבונה ודעת, וכמשארז"ל בחגיגה די"ב ע"א בעשרה דברים נברא העולם בחכ' ובתבונה ובדעת בכח ובגערה כו' ומהו שאומר עוד וכללן בשלושה. אך הענין הוא דפי' וכללן הוא כמ"ש ויכל אלקים ביום השביעי וארז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, שבשבת נשלם ג"כ, רק שאינו מלאכה כ"א העדר המלאכה. ובזהר ע"פ השמים מספרים כבוד אל, לאו מספרים ל' סיפור אלא מספרין מנהרין ומנצצין, ופי' מנהרין ומנצצין, כי הנה כתי' ששת ימים עשה ה' את השו"א, ולא א' בששת ימים, נשמע שהששת ימים עליונים עצמם נשפלו בבחי' עשי' והיינו בחי' ששה מדות ביום ראשון האיר בחי' חסד ובשני גבורה כו', דהגם שארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע שהם כל העשר ספירות שיש בהם חב"ד ג"כ, אך הנה שניהם אמת, דהנה העולם נברא בוא"ו ימים שהם בחי' ששה מדות, אך הנה גם בז"א יש ג"כ מוחין והם בחי' מוחין דיניקה שהם לפי ערך המדות, לכן ארז"ל בעש"מ שהכוונה היא על המדות והמוחין שלהם שהם יחד עשרה כו'. אך הנה באמת אין ערוך כלל בחי' המוחין דז"א לגבי המוחין עצמם, ויובן ההפרש ביניהם מענין המשנה וגמ', שבמשנה יש ג"כ קצת טעמו של דבר כמו כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, הרי כי יש מקצת הטעם, אבל בגמ' נת' באריכות טעמו של דבר אשר מחמת רוב ביאור הטעם יכולי' להמציא סברא חדשה לגמרי, והיינו כי שיתא סדרי משנה הם ו"ק בחי' ששה מדות. והנה בהמדות יש ג"כ קצת מוחין בחי' טעם, אכן הם מוחי' דיניקה שהם לפי ערך המדות, משא"כ בחי' המוחין עצמם הוא יותר נעלה. וזהו ויכל אלקים ביום השביעי בא שבת בא מנוחה, כי מנוחה הוא מבחי' המוחין כו', ושבת היא בחי' מוחין דאבא כנודע, ולכן כשבא שבת בא מנוחה כו'. וזהו מספרין ומנצצין כי בכל וא"ו ימי המעשה מאיר מדותיו ית', ואף שגם בהמדות יש מוחין, אכן המוחין הם מוחין דיניקה כו', אבל בשבת הם מספרין ומנצצין מפני שמאיר מבחי' המוחין עצמן.

וזהו ג"כ וכללן בשלשה, שהגם שנא' תחלה בעשרה דברים ובעשרה דברים אלו קחשיב גם חכ' ותבונה ודעת, אך הנה כ"ז הוא בחי' המוחין דז"א, אבל וכללן