תלט

שמחמת האהבה שאוהב אותו הוא משפיע לו כו' ואח"כ בבחי' נו"ה שהם כליות יועצות איך להשפיע, ובחי' הדבור הוא בחי' השפע, וכמו"כ בענין השפעת היחוד הנה הטפה נמשכת מן מוח האב ובא בבחי' אהבה ותרין ביעין המבשלים הזרע הוא בחי' נו"ה, ויסוד המשפיע, שבא ג"כ בעשר בחי', ולכן כמו"כ יובן ענין אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין לאנהגא בהון עלמין שבכדי שיהי' השפעה להנהגות העולמות זהו בא ע"י עשר בחי' דוקא כו' וד"ל.

ולפ"ז צ"ל ענין שארז"ל והלא במאמר א' יכול להבראות, הלא נת' שכל השפעה בהכרח שיבוא דרך עשר בחי' דוקא, והאיך אומר שבמאמר אחד הי' יכול להבראות. אך הענין הוא דהנה למעלה כל ספי' וספי' כלול מעשר בחי', ולכן במאמר א' שהוא בחי' המל' מלכותך מלכות כל עולמים, יכול להבראות, שהרי במל' יש ג"כ ע"ס כו'. רק מה שנברא בע"מ עצמן ולא במאמר אחד, הנה העולם הוא יותר נעלה מכמו אם הי' נברא ממאמר א', דהגם שגם במל' יש ע"ס שראשיתן היא החכ' מ"מ אין ערוך בחי' חכ' שבמל' לגבי חכ' דאצי' וכל התהוות בחי' חכ' דמל' היא רק מבחי' מל' שבחכ', ונמצא בחי' חכ' שבמל' היא לגבי מל' שבחכמה כערך המתהוה לגבי המהוה שאין ערוך ביניהם, וכ"ש לגבי בחי' חכ' בעצם, שבחי' מל' שבחכ' לגבי החכ' היא כערך השפעת הדבור באדם לגבי השפעת השכל. ובד"כ ההפרש בין חכ' שבמל' לחכ' בעצם הוא כמו באדם הערך מן חכמת הדיבור, שהחכ' הוא שידבר נקי, לגבי החכ' בעצם שאין ערוך ביניהם, וכך אם הי' נברא ממאמר א' הי' העולם בפחיתות יותר מכמו עתה. וזהו כמ"ש הרמב"ם ז"ל שלא ידמה בעיניך שהעולם הוא דבר קטן כ"א הוא דבר גדול ונברא מע"מ כו'. וזהו מ"ש בפרד"ס שער ב' שפלוגתת האמוראי' בענין הני עשרה מלכיות כנגד מי חד אמר כנגד עשרה הילולי' שאמר דוד וחד אמר כנגד עשרה מאמרות, שהפלוגתא היא שחד אמר שעשרה מלכיות הם כנגד ע"ס דמל', לכן אומר שהם כנגד עשרה הילולי' שאמר דוד שהם כנגד ע"ס דמל', וחד אמר כנגד ע"מ שהם כנגד כל הע"ס, שזהו כההפרש בין מה שנברה"ע בע"מ או אם הי' נברא ממאמר אחד כו'. וזהו מ"ש רז"ל במד"ר ע"פ אלה תולדות השמים והארץ, כל תולדת שבמקרא חסר, בר מן תרין אלה תולדות השוה"א ואלה תולדות פרץ, והיינו כי העולם על מלואו נברא דהיינו מה שנברא בע"מ שהם ע"ס, וע"י חטא עה"ד חסרו ו' דברים, ולע"ל כתיב אלה תולדות פרץ מלא, שלע"ל בימות המשיח יהי' העולם כמו שהי' קודם חטא עה"ד כו'. וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בע"מ והיינו כי הוא יותר נעלה מכמו אם הי' נברא ממאמר א' כו'. וכדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ, והיינו שהצדיקים ממשיכים בחי' אוא"ס ב"ה בעולם ועי"ז נמשך קיום העולם, והוא ע"י התורה שקדמה לעולם. וז"ע מה שהתורה מתחלת באל"ף ובריאת העולמות הוא