תלב

והרי הוא מקור כל ההתהוות האור והגילוי, והוא ע"ד מח' ודבור, והיינו שבתחלה הדבור הוא כלול במח' ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי בדבור, ועד"ז יובן למעלה שיש כמה בחי' השתלשלות, אמנם ש' הוי' הוא מקור כל ההשתלשלות וראשיתן שהוא שורש בחי' כל האור המאיר בכלליות ההשתלשלות. ולכן כשאומרים ברוך אתה ה' ממשיכים בחי' אור ה' וקדושתו להיות מאיר גם במקום החשך. וז"ע נר הוי' נשמת אדם שע"י נשמת אדם שאתם קרויים אדם כו' הנה ע"י נר זה נמשך בחי' ש' הוי' היינו שנמשך אור מנר ה' להאיר גם את מקום החשך כו' ע"י הברכות שמברכים כו'.

ואמנם כדי שיוכל האדם ע"י הברכה להמשיך בחי' אור ה', ע"ז כתי' כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי, דמשמע שהוא ית' מאיר נר דנש"י, והיינו כי זה שיוכל נר נשמת האדם ע"י עבודתו בבחי' ברכה להמשיך בחי' ש' הוי', זהו ע"י שאתה תאיר נרי הוא בחי' נר דנשמה, שהו"ע מה שניתן כח מלמעלה לבחי' נר דנשמה שתוכל להמשיך בחי' אוא"ס הוא בחי' ש' הוי' שיאיר את החשך. ולכן נאמר עוד וה' יגיה חשכי, וי"ל שבאמת מלבד מה שעוה"ז השפל הוא חשך הנה גם הנה"א נתלבשה במאסר הגוף ונה"ב המעלימי' ומסתירים על אור ה' וקדושתו, ועיקר עבודת הנפש הוא בהיותה מלובשת בגוף ונה"ב דוקא דהיום לעשותם כתי', וא"כ ה"ז חושך כפול ומכופל חשכת הגוף והנה"ב וחשכת העולם, וכתי' גם את העולם נתן בלבם, שגם העלם העולם תלוי בלב האדם כמ"ש במ"א, ולפ"ע עבודתו להאיר את ההעלם שלו כן עי"ז בערך הוא מאיר את חשכת העולם השייך לו לברר, ולכן הוכפל ענין זה שאמר כי אתה נרי ה', נרי קאי על נר ה' נשמת אדם שצריכה ג"כ להאירה מצד חשכת הגוף ונה"ב, וכ"ש לפי מה שהמברר בהכרח שיתלבש ויבא במקם המתברר ע' במ"א מענין ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי (וצ"ע), וה' יגיה חשכי הוא בחי' חשך העולם המגיע לחלקו שלכן נק' בשם חשכי, וזהו בדרך פרט. ובדרך כלל הוא בחי' מה שנותנים כח ועוז מלמעלה שיוכל להפך את החושך לאור, וז"ע שא' בזהר מאן דמהפך חשוכא לנהורא שהוא בחי' חשכת העולם שהוא חשך כפול לאור, ע"י בחי' המשכת אור ה' שהוא שורש ומקור האור, וכנודע ממ"ש במ"א שש' הוי' הוא מקור האורות וש' אלקים הוא מקור הכלים כמ"ש מזה בד"ה ואהבת את (תר"ל).

וענין מרירא למיתקא הוא כי יש שקדי' המרים ושקדי' מתוקי', ונודע כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו', ונמצא כי יש בשורשן ג"כ ב' בחי'