תיח

והענין יובן ע"פ מה שנת' בזח"ב פקודי דרכ"ה סע"ב ת"ח אית מדידו טמיר וגניז, ואית חושבן דקיימא אגניזו טמיר וגניז והוא בחי' קו המדה, וכן בלק"ת מהאריז"ל פ' וירא פי' חשבון אבא מחשבה עילאה ה"ג דאבא, וע' במאו"א אות ח' סעי' ע"ה כי הגבורות הם נותנים קצבה ומדה לכל סדר ההשתלשלות, כמה יהי' גילוי אלקות בכל עולם לפי ערכו ותכונתו. והנה ידוע כי גילוי אוא"ס ב"ה הוא ע"י התלבשותו בספי' חכ' שהוא בחי' אין וביטול ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה, משא"כ ביש אין אוא"ס מתגלה כי אין אני והוא יכולים לדור, וזהו שורש ענין החשבון כמה יהי' הגילוי בכל עולם שזהו לפי ערך התגלות החכמה, כי זהו אמת שכולם בחכ' עשית אך אין התלבשות החכ' בכולם בשוה, ובמקום שהחכמה מרובה שם הוא מדריגה היותר עליונה, ובמקום שמתמעט ומתצמצם נעשה בחי' העלם והסתר עד שנק' מטה מטה כו', והשוקל והמודד בחי' חכמה הו"ע קו המדה כמ"ש במ"א, וע' במ"א בענין אי' שוקל שאי' בעצמו הוא השוקל כו'. אך מ"מ התלבשותו הוא ע"י ספי' החכ' דוקא, כי אוא"ס שורה בחכ' דוקא מטעם הנ"ל, וראשית ההתגלות הוא בחכ' דא"ק, וא"ק מתלבש בחכ' דאצי', וח"ע דאצי' הוא בחי' ביטול ממש ונחנו מ"ה כי החכ' מאין תמצא, ובינה נק' יש רחובות הנהר התרחבות והשגת הדעת, משא"כ חכמה עומק המושג בחי' העלם ישת חושך סתרו בחי' עדן מקור התענוג כי בבחי' חכ' עצמה לא ניכר שום תענוג, רק בגילוי החכ' בהשגה בינה בחי' להנחיל אוהבי יש שם הוא בחי' תענוג הנשמות בג"ע העליון (באצי' עצמו).

וגם כי ענין הגבורה הוא כענין דברים היוצאים מן הלב שיהיו נכנסים בלב, שע"י בחי' גבורה זו פועל החיות יותר. ועל בחי' גבורה זו נא' לע"ל ויתן עוז כו', כי עוז הוא בחי' גבורות והוא קו השמאל בכדי שיהי' נמשך רק למלכו הוא בחי' מל' דאצי' בשביל לעורר האהבה וכמ"ש שמאלו תחת לראשי, ולא יומשך ממנו לחיצוני' ח"ו שאז הגבורות הם ע"ד בחי' דין ח"ו. והענין שיש ב' בחי' בקו השמאל, הא' ע"ש שמאלו תחת לראשי שמעורר כנס"י שורש נש"י להיות להם הגבהה ברשפי אש האהבה והוא ע"ד מ"ש ויחמו הצאן כו', שכל עיקר היחוד הוא ע"י התעוררות הגבורות ורשפי אש האהבה בבחי' חמימות והתגברות, משא"כ מבחי' קרירות וע'