תיז

כשמקבלת מדודה שסודו באלפי"ן תמצא ע"ה עולה ישראל כמ"ש הרמ"ז ר"פ האזינו דרפ"ו א', וע"י העלאה זו השפיע לכאו"א מישראל שיהי' להם בחי' העלאה ברשפי אש, ואם כי גם זה הוא בחי' גבורות מ"מ גבורות אלו אינם בבחי' יש כמו ההעלאה שמבירור הבשר שהוא בחי' יש כנ"ל, אלא הם בבחי' אין וביטול, שהרי מעורבי' בשמן ופתילה ואור, אשר עם היות בירור והעלאת הפתילה הוא בבחי' גבורות דיש, אכן ע"י השמן הנבלע בה שהוא בחי' ח"ע ביטול ואין, עי"ז נעשה ההעלאה והגבורות בבחי' אין וביטול כו', ולכן מעלתו גדול מאכילת מזבח שע"י הקרבנות שהם רק ע"ד והחיות נושאות כו'. והענין הוא שההעלאה הנמשך מהקרבת בשר הקרבנות דבקר וצאן הוא עדיין בבחי' יש מי שאוהב, כי הי"ב בקר הם בעולם הבריאה ואימא מקננא בכורסיא, והגבורות הנמשכות מבחי' בינה כשמקננא בכורסיא הוא בחי' יש כו', אבל אהרן כה"ג בהדלקת המנורה המשיך במל' שהיא המנורה גם מבחי' אבא, להיות אבא יסד ברתא שהחכ' היא בחי' אין וביטול, ולכן עם היות שהשפיע בה בחי' גבורות דאימא ג"כ, להיות עי"ז ההעלאה וז"ע שושבינא דמטרוניתא, אך אין הגבורות בבחי' יש כמו ההעלאה שע"י הבינה לבד דמקננא בכורסי' שבהעלאות הקרבנות באכילת מזבח, כ"א שהם בבחי' אין וביטול ע"י גילוי הח"ע אבא דמקנן באצי' כו', והיינו שישפיע בה מבחי' או"א יחד וז"ע השמן והאור.

ובכ"ז יובן ענין מעלת גבורות דאו"א שהן נעלמות, והם פועלים בבחי' המל' להיות אבא יסד ברתא, וארז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה שפעולת בחי' אבא היא במל' כנס"י דלעילא, שיהי' בה הכח להוות הנבראים שיהיו בבחי' מציאת היש, ומ"מ יהיו בבחי' ביטול. וז"ע אבא יסד ברתא שתהי' בבחי' הביטול, וזהו שאמרו אם אין חכ' אין יראה כי מל' נק' יראה תתאה ושרשה מח"ע. וזה"ע התכלת שהי' בציצית שענין התכלת הוא בחי' גבורות דאבא, כי זהו בחי' גבורה וצמצום להמשכה זו בבחי' יש להיות שם נמשך ג"כ בחי' ביטול, פי' שכדי להוריד ולהמשיך הביטול גם למטה במקום נמוך דהיינו בבחי' יש זהו ע"י גבורה דוקא וכמ"ש בסידור בד"ה אד' שפתי תפתח, וזהו ע"ד שנת' בביאור ע"פ קול דודי שלהיות נמשך ההמשכה בפנימיות בהכלי זהו בחי' גבורה ולא בחי' דין ח"ו, אלא אדרבה. ולפי שתכלת מוחין דאבא ולבן מוחין דאימא, לכן בזמן הזה אין תכלת לפי שלגודל מעלתו שהוא מבחי' אבא א"א לירד בזמן הזה.