תטז

שיכול להיות בחי' השמן גם בבחי' גבורות דבשר, שזה הי' ענין השליו שארז"ל יומא דע"ה ב' שהי' שמן כ"כ עד שמסקינן לי' אתליסר ריפתא ואחרונה אינה נאכלת כ"א ע"י תערובות מרוב השומן הנבלע בה, וכ"ש העליונות, והיינו כי השליו בעצם נמשך מבחי' פני נשר כמו כל העופות שהם בחי' בשר דגבורות ויש כנ"ל, אלא שנמשך בו השומן מבחי' שמן דחכמה עילאה בחי' אין, להורות שגם בבחי' היש וגבורות דבשר יכול להיות נמשך בחי' גבוה כזו כי היד ה' תקצר בתמי' (אך להיות כי טען שא"א לו לשאת במשא העם לזה א"ל שיאסוף ע' איש הזקני', והאציל מרוחו של משה על ע' איש הזקני' בחי' הפרשת הארה כמדליק נר מנר שזה לא חסר, ועכ"ז עי"ז נעשו גם הם בחי' זקן ל' יחיד, כענין שמצינו במשנה פ"ק דזבחי' א"ר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעי' ושנים זקן ולא א' זקנים להיותם בבחי' יחוד אמיתי, והי' בהם הארת ע"י עד שנעשו זקן אחד ע"ד ויחן ישראל שנאמר במ"ת שהיו כאיש אחד שנת' לעיל שזהו מצד בחי' יחידה שבנפש, או ענין ע' נפש דיעקב), וה"ז בחי' הרכבה והתכללות חו"ג יחד, שלתוך גבורות דיש דבשר השליו נמשך בחי' חסד דחכ' להמתיק הגבורות והוא השמן. וכמו העלאות נרות המנורה שהשמן נבלע ונמשך בפתילה ועי"ז דולקת הפתילה באור, שהוא ג"כ התכללות חו"ג, חסד דחכמה הוא השמן, ואור דפתילה הוא בחי' הגבורות וההתלהבות, אך הנה העלאה זו ע"י השמן שהוא בחי' ח"ע, דהיינו שנמשך ג"כ בחי' ביטול דח"ע בההתלהבות כו' וה"ז כענין דוגמת השליו שנמשך ונתפשט השמן בגבורות דבשר כו'.

ועפ"ז יובן ענין מעלת אהרן כה"ג שהעלה את הנרות הם בחי' נר הוי' נשמת אדם דכנס"י, שגבהה מעלתו בזה מענין הקרבנות שהיו הכהנים מקריבים כו', כי ענין הקרבנות גם אפי' אכילת מזבח ה"ז נק' בשם אכילה כמ"ש את קרבני לחמי, לחמי לאשי וכן ארז"ל ל' אכילת מזבח, והיינו שזהו עד"מ ענין האכילה, שנת"ל שכמו ע"י האכילה שאוכל לש"ש נתברר הבשר ונולד מזה התלהבות ורשפי אש כנ"ל בענין אכילת בשר של הת"ח, כן עד"ז יובן ענין אכילת מזבח ג"כ, רק שאכילת מזבח גבוה הרבה יותר וכמ"ש במ"א בענין בשתי אכילות הכתוב מדבר, ולכן ארז"ל משחרב בהמק"ד שולחנו של אדם מכפר עליו. וכן יובן ג"כ ענין קרבנות הנשיאים שכל או"א הקריב קרבנותיו ועי"ז העלה כאו"א את שבטו, דהיינו שעי"ז נמשך בשבטו בחי' הרצוא וההתלהבות ע"י הקרבן שהקריב שז"ע אכילת מזבח כו'. אמנם ענין העלאת והטבת הנרות דאהרן הוא בחי' הגבוה יותר מאכילת מזבח, שהמנורה היא בחי' מל' דאצי' שורש בחי' כנס"י דלעילא, שנק' בשם כנס"י שסודו יו"ד פעמים ב"ן עם יו"ד כוללי' כמ"ש הרב, ואם תשים אל"ף בוא"ו שלה שהוא