תטו

ה' יכול להשפיל למטה מאד. וכענין לבי ובשרי ירננו אל אל חי דוקא בחי' מהותו ועצמותו, והיינו כי אף מי שהעביר את הדרך, כענין שכ' עינים להם ולא יראו הדרך האמיתי בבחי' ראי' והסתכלות, ונפשו הבהמית היא שמושלת עליו, ואינו יכול לבוא לבחי' כלות הנפש בבחי' נה"א מצד מאסר הגוף ונה"ב החיוניות, הנה זאת עצתו להיות בבחי' כלה כלתה נפשי גם כמו שהיא אפי' היא חיגרת כו' או סומא מצד נפשו החיונית הבהמית, מ"מ אין זה מעכב לנפשו האלקית ע"י בחי' לבי ובשרי ירננו אל אל חי, והיינו כי לב ובשר ע"י שהם גשמיים אינם יכולים להיות תשוקתם וחפצם למקור חיותם בחי' אוא"ס ב"ה המשפיע חיותם, כי גברו הצמצומים והמסכי' רבי' מאד בהסתר ובהעלם אחר העלם, ע"כ אינם נכספי' לכלות לחצרות ה' שהוא מקור וחיי הנפש כ"א כאשר ירננו אל אל חי, והוא כאשר יתבונן באמונה האמיתיות בה' שהוא למעלה מעלה מבחי' סוכ"ע שאינו בגדר ובחי' עלמין כלל, שרק לפי שכלינו הדל שאין אנו משיגי' אותו אנו אומרים עליו שהוא ממכ"ע וסוכ"ע, אבל באמת הוא רם ונשא וגבוה מאד נעלה אפי' מבחי' סוכ"ע, שבאמת בחי' סוכ"ע שייך בענין השפעה לנבראי' והמשכת החיות לאמר שבחי' השפעה זו דסוכ"ע אינה מתלבשת ונתפסת בתוך עלמין רק שזהו למעלה מהם וסובב עליהן בבחי' מקיף, שבאמת כ"ז דבחי' ממלא וסובב אינו שייך רק בבחי' הארת אוא"ס ב"ה, אבל בבחי' עצמותו ומהותו קודם שבא לבחי' השפעה זו דסכ"ע לא שייך בחי' עלמין כלל לא סובב ולא ממלא. וכאשר יעמיק שכלו ובינתו בזה הרבה הנה מחמת שהתבוננות הנ"ל היא מבחי' גבוה מאד דהיינו בחי' עצמותו ומהותו ית' ולפניו כחשוכה כאורה לכן יכולה היא ההתבוננות הנ"ל הנמשך מזה לנגוע גם עד לבו ובשרו הגשמיים להיות גם הם תשוקתם וחפצם לכלות אליו ית' לדבקה בו ממש בבחי' כליון. וזהו לבי ובשרי ירננו אל אל חי שמחמת ההתבוננות בעצומ"ה בכבודו ובעצמו בחי' אל חי קודם שבא לבחי' השפעה דסוכ"ע, מחמת בחי' זו יכול לירד למטה מטה שגם הלב והבשר הגשמי יבוא לבחי' כליון מזה, ועמ"ש בת"א בביאור ע"פ משה ידבר בשם האדרא רבא שג' עולמות בי"ע שרשם מהתיקון הראשון די"ג ת"ד דא"א שהוא מי אל כמוך.

ועד"ז יובן ענין שנא' לע"ל והי' מדי חדש כו' יבא כל בשר להשתחוות, שמחמת עוצם הגילוי שיהי' לע"ל גם בחי' הבשר שהוא עכשיו בחי' גבורות ויש, יבוא ג"כ לבחי' השתחואה בחי' ביטול אמיתי דמ"ה דחכ'. והאות ע"ז הראה לו