תיב

ולכן נתחלקו בשתי אותיות ב"ג, והנה אלו יורדי' עד היסוד כנודע ואח"כ חוזרים ועולים למעלה להגדיל לז"א, לזה אומר הפוך בה כנגד הירידה הא', ואמר שתכוון להורידם ולהפכם עד שירדו ביסוד, ואח"כ והפוך בה ב' לחזור להעלותם למעלה להגדיל לז"א, ונתן טעם באומרו דכולא בה כי כל הגדלת ז"א תלוי בהפוך זה. גם אפשר לפרשו על ה"ג הנקיבה ע"ד הנז' ממש אלא שצריך לפרש מלת [ב"ג] להיפך, כי אות ב' הם ב' הגבו' התחתונות המגולות, ואות ג' הם ג' עליונות המכוסות כנודע. ובפי' משנה בן הא הא כ' שם הנה ידעת כי בכל מילוי ההויו"ת לא יש בהם ההי"ן כפולות אלא בהוי' דב"ן אחרונה, וזהו בן הא הא שה"ע ההוי"ה במילוי ההי"ן שיש בה ההי"ן כפולות עכ"ל.

והנה לפי מה שנת' בד"ה קרוב ה' לכל קוראיו ובהביאור בענין בחי' יחידה שבנפש שהוא בחי' הרצון פשוט בחי' רעו"ד דבכל מאדך, שגבוה מאד נעלה מעשר כוחות הנפש, יש לבאר ענין פי' ב"ג ב"ג על ההפרש שבין בחי' ח"י לבחי' נר"נ, ולכן נחלקו לב' אותיות, בי"ת רומז על בחי' ח"י, והגימל רומז על נר"נ. ובזה יובן ג"כ מ"ש בשה"ש ב' פעמים פסוק שמאלו תחת לראשי בסי' ב' פסוק וא"ו, ובסי' ח' פ"ג, והראשון נא' לראשי הלמ"ד רומז על בחי' נר"נ, והשני שנא' ראשי רומז על בחי' ח"י.

ויובן זה בהקדם ענין הדברי תוכחה שדבר משה אל כל ישראל בספר משנה תורה, שהקשה מהרמ"א למה בחר בתוכחה מוסתרת ויטמינה ברמז, ולא פצה שפתיו לפרש להם ביאור המילות הקשות והנעלמות האלה (במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וגו'), ולא יסתר דבר מוסרו הטוב ברמז במילין סתומות, ואם מפני כבודן של ישראל מה הי' שאחרי כן לא חש על כבודן באמור להם ממרים הייתם עם ה', מקציפים הייתם את ה' ובחורב הקצפתם כו', עכ"ל. ומה שתי' ע"ז אשר פיו פתח בחכמה לתהות על קנקניהם אם נכון לבם לקבל תוכחות כו', הוא דחוק, עיין עליו, והיתכן שבארבעים שנה לא ידע מרע"ה את דורו, גם אותם שהם מעשרים שנה ולמעלה. ולכן יש לתרץ כמ"ש הרמ"ז ר"פ האזינו דרפ"ו ע"א ששני מיני תוכחות הם שהוכיח משה את ישראל, א' בדרך נסתר וברמז, בפסוק אלה הדברים שרמז בהם שמות כל המקומות שחטאו בהם, וכמ"ש רש"י בחומש אר"י לא מצינו מקום שנק' שמו תפל ולבן, אלא שתפלו על המן שהוא לבן, וכן פי' התרגום, והוא נמשך מגבורות דאו"א שהם נעלמים כי או"א נק' הנסתרות להוי' אלקינו בחי' עלמא דאתכסיא, והדרך הב' באמרו ממרים הייתם כו' שהיא תוכחת מגולה, הוא לתיקון זו"נ שהם מגולים כו' כי ו"ק נק' והנגלות לנו.