תיא

בן בג בג אומר

בס"ד.

בן בג בג אומר הפוך בה והפוך בה כו' בן הא הא אומר לפום צערא אגרא, וע' במד"ש בש' הר"י ב"נ ז"ל שכך הי' שמות אבותיהם וי"א שאיש אחד הי' כו' והוא נוטריקון ה"א, שרה ואברהם שניתוסף ה"א בשמותם, וכ"פ הרשב"ם בשם דודו הרי"צ ב"ר אשר, אלא שבג בג יותר נסתר כו'. ובס' דר"ח ממהר"ל ז"ל הובא פי' רשב"ם הנ"ל ונתן טעם לדבריו שהה"א הוא כח, כי אין אות רוחני יותר מן הה"א והוא שנא' בהבראם בה' בראם ר"ל באות שהוא אות נשימה בלבד (ר"ל כוונתו אתא קלילא דלית בי' מששא שממנו הוא שורש מקור כל חיות עוה"ז כמארז"ל בה"א נברא עוה"ז) ולכן נק' הא כשבא כו' ישראל כו' כח רוחני כו', וכאשר כרת ה' ברית את אברהם הוסיף על אברם ה"א ושרה נתחלף היו"ד על ה"א, וזהו בג הא. ובכהאריז"ל בשער מאמרי רז"ל הוא שע"ג מהשמ"ש ד"ט ע"א פי' ב"ג הם ה"ח כמנין ב"ג המתפשטי' בז"א, ונודע כי ב' החסדי' העליונים מכוסי' והג' התחתונים מגולים,