תי

משמע שגם מיגמה"ר הגם שהם רחמים פשוטים ושם כחשיכה כאורה ממש בשני כפין כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו מ"מ מאחר ששמן הטוב עובר דרך השערות כמ"ש הרמ"ז בשם האריז"ל, וכ"ש לפי ב' הדיעות שבפרד"ס שהם עצמם הם נגד ע"ס, צ"ל עכ"פ קצת דמיון למטה באדם בכדי שעי"ז יוכל לקבל מבחי' יגמה"ר, רק שאינו בערך אתעדל"ת גמורה, כ"א ע"ד שבכל מאדך של האדם הגם שהוא בעצם בבחי' הגבלה עדיין לגבי שלמעלה הימנו, מ"מ מאחר שאצל האדם הוא בחי' בלי גבול, מחסד ה' עלינו נותן לפי כחו בחי' בבע"ג האמיתי בחי' רחמים פשוטים שבפנימיות השערות כו'.

ועפ"ז יובן דברי המד"ר הנ"ל שא' איני מבקש לפי כחי, וכן מאמרם ז"ל כשהוא נותן הוא נותן לפי כחו וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחן. דהנה ענין ע"ס דאצי' הוא הכח להאיר בבחי' גבול ותכלית (עמ"ש מזה בד"ה את קרבני לחמי), וז"ע דמות כמראה אדם. ואמרם ז"ל חביב אדם שנברא בצלם שקאי על אדה"ר, היינו כי דצח"ם הם כנגד ד' אותיות דש' הוי', וד' עולמות אבי"ע, והנה כח הא"ס הכל יכול שעשה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, א"כ ד' יסודות גשמיים מעוררים בשורשן ד' עולמות אבי"ע וד' אותיות דש' הוי', וכן האדם למטה מעורר אדם העליון דז"א דאצי', ובחי' זו היא הנק' לפי כחן, שע"י מדות אהוי"ר שלמטה הגם שהם בגבול מעוררים מדות דז"א דאצי', להיות כי הע"ס דאצי' בכלל הם בחי' הכח להאיר בבחי' גבול ותכלית כו', וע"י בחי' בכל מאדך שבאדם מעורר בחי' מאד העליון שבבחי' הכתר, וד' בתי תפילין עד"מ ממשיכים ד' מוחין דאצי', וצמר הציצית בחי' שער רישי', ובחי' זו נמשך מכח הא"ס ממש שלמעלה גם מע"ס דקמי' אצי' ועשי' שוין. ועד"ז נת' במ"א ענין אנת הוא דקשיר להון ומיחד להון, שכדי להיות היחוד עליון דזו"נ הוא ע"י אנת הוא דקשיר לון היינו בחי' כ"ע, וע' בלק"ת בביאור ע"פ יונתי פ"ב, ולכן הוא הוא עצמו הוא המצוה שיהיו התפילין גשמי' מעוררים וממשיכים חב"ד דאצי' אע"פ שאין ערוך ביניהם כלל, וכמ"ש בד"ה לרוקע הארץ, שזה שיהי' אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע נמשך מא"ק מח' הקדומה שלמעלה מאצי', שהוא בחי' כתר הכללי דאבי"ע, שלכן רגלי א"ק מסתיימי' בעשי' כמ"ש בביאור יונתי הנ"ל פ"ב, כדי שע"י עשיית המצות בדברי' גשמיי' דעשי' יוכל לעורר