תג

יו"ד האחד רומז לבחי' חכמה, ועוד יו"ד רומז לבחי' שלמעלה מן החכ' הוא רצה"ע הנ"ל, כמובן ממ"ש באד"ר קל"ח ב' על וייצר יעו"ש.

והנה נודע מענין תלת קשרין שמתקשרין דא בדא קוב"ה ואורייתא וישראל וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, שיש בנשמות ישראל בחי' סתים וגליא, כמ"ש מזה בכ"ד (וע' בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש השני, ובד"ה היום הזה מצוך, ובד"ה יונתי בחגוי הסלע), והיינו בחי' סובב ובחי' ממלא, ממלא נק' מה שמתלבש ונתפס במוחו השגת אלקות כמ"ש ובחרת בחיים, לאהבה את ה' כו' כי הוא חייך, כי הבחירה בשכל לבד לבחור בטוב ולמאוס ברע, ואהבה הוא בלב, והבחירה קודם לאהבה, שצריך להרגיל א"ע בשכלו שיהי' מוסכם אצלו לבחור בחיים, כמאמר ראה נתתי לפניך היום וגו' ובחרת בחיים, שהוא החיות של שמים וארץ (עד"מ) שאנו רואים, ולא לבחור בגשמיות שהם כל תענוגי עוה"ז הכלה ונפסד שנק' מות, ואחר שיסכים בשכלו הבחירה בטוב שהוא החיים יתבונן לבוא לבחי' אהבה (וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה שמע ישראל) כי הוא חייך שהוא החיים האמיתי כמ"ש כי עמך מקור חיים, אשר בחי' זו נק' ממלא שבנפש האדם שהאהבה נתלבש ונתפס בשכלו והוא בחי' בכל לבבך ובכל נפשך. ובחי' סובב הוא בחי' ובכל מאדך למעלה מהכלי שהוא השכל, ועמ"ש בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא.

אך להסביר הענין איך אפשר להיות עבודה בבחי' סובב למעלה מהשכל, הענין הוא שזהו ע"י בחי' תשובה מעומקא דליבא במס"נ שהוא למעלה מן הדעת, שלכן לא נאמר בתורה טעם על מס"נ, כמו שנאמר טעם על האהבה, לאהבה את הוי' אלקיך כי הוא חייך, משא"כ על מס"נ לא נאמר טעם לפי שהוא למעלה מן השכל, והוא בחי' אמונה שלמעלה מהדעת שנמשך מבחי' סובב, לכן במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים כו'. אך להבין טעם הדבר הנה כתיב אני ראשון ואני אחרון כו', וכתיב בדבר ה' שמים נעשו, פי' שהבריאה הוא ע"י דבור וכתיב בראשית ברא אלקים שהבריאה הוא יש מאין, והענין שבריאת העולמות אינו בדרך השתל' מעילה לעלול, עד"מ אצל האדם שהמדות מהשכל והדבור מהמדות הוא דרך השתל', שע"י המדה נעשה הבל הלב, ואח"כ קול ודיבור שהדבור נמשך מהקול והקול כו', והכל בדרך המשכה והשתל' עילה ועלול, אבל בבריאת העולמות אינו דרך השתל' והמשכה שמאמר יהי רקיע אינו ערך של המאמר שיהי' נמשך ממנו רקיע, וכן כל הנבראים כו' מהבורא הוא מאין ולא דרך השתל', כי א"א להיות נמשך אפי' מבחי' דבור שלמעלה שהוא בחי' התגלות שלמעלה, שהבורא הוא היפך הנבראים, ואפי' גם על התהוות חכמה עילאה מא"ס ב"ה נאמר והחכמה מאין תמצא, שאפי' להיות נמשך בחי' אנת חכים ולא בחכמה ידיעא היינו התלבשות אוא"ס בחכמה אינו בבחי'