שצז

והשתלשלות עילה ועלול, אבל בבריאת העולמות אינו דרך השתלשלות והמשכה שמאמר יהי רקיע אינו ערך של המאמר שיהי' נמשך ממנו רקיע, וכן כל הנבראים כו' מהבורא הוא מאין ולא דרך השתלשלות, כי א"א להיות נמשך אפי' מבחי' דבור שלמעלה שהוא בחי' התגלות שלמעלה, שהבורא הוא היפך הנבראים, ואפי' גם על התהוות חכמה עילאה מא"ס ב"ה נאמר והחכמה מאין תמצא, שאפי' להיות נמשך בחי' אנת חכים ולא בחכ' ידיעא היינו התלבשות אור א"ס בחכ' אינו בבחי' השתלשלות, וכל מה שנזכר בספרים השתלשלות עילה ועלול אינו על הנבראים מהבורא, ולכן כל המשכות צריך להיות מהמקור שהוא האין. וזהו אני ראשון פי' שלהיות התהוות ראשית ההתהוות היינו חכמה עילאה הוא שלא ע"י השתלשלות אלא והחכמה מאין תמצא, וזהו אני ראשון אני אותיות אין. ועד"ז ג"כ אני אחרון היינו להיות התהוות שמים וארץ גשמיים מן המאמר הרוחני אינו דרך השתלשלות כ"א יש מאין והוא מבחי' סוכ"ע, ועמ"ש מזה ע"פ יביאו לבוש מלכות. ולכן כדי להמשיך הארה והמשכה זו, ומה גם בר"ה שאזי נמשך חיות כללי לכל השנה, לכן צ"ל העבודה ג"כ בבחי' סובב שבנפש וזהו דוקא ע"י תשובה שכאשר האדם הוא באהבה דבכל מאודך ע"ד כמו ר' אליעזר בן דורדייא שהוא בחי' מסירת הרצון, ועד"ז עכ"פ מסירת הרצון לה' בכל עניני רצונות הנפש להיות בטל רצונך להיות עוצם עיניו מראות ברע, וכן בשמיעה ודיבור, וכן לא תתורו אחרי לבבכם ביטול רצון, וכן בעשיית טוב בעל כרחך דוקא לעשות הכל בהיפוך רצונו, וזהו ג"כ בחי' מס"נ באחד, כי מה לי קטלא כולה כו' שהוא אתכפייא סט"א ע"י לב נשבר ונדכה אדם ובהמה תושיע שיעשה עצמו כבהמה, וכמארז"ל בחולין בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה שהיא למטה מן הדעת ושרשה למעלה מן הדעת, ולכן לא יחפוץ ברצון ותאוות גשמיות כ"א כמ"ש ועמך לא חפצתי דהיינו אפי' מה שעמך הוא הידוע הוא המדע איהו וגרמוהי חד ג"כ לא חפצתי, כ"א כלה שארי ולבבי אליו ית' ממש, וכמאמר בכל קראינו אליו ולא למדותיו מכל שכן וק"ו רצונות גשמיים כו', ועי"ז יוכל לבוא לבחי' ובכל מאדך להמשיך מבחי' סובב, כי ע"י ביטול הרצון הוא מגיע להמקור שהוא האין בחי' א"ס, רדל"א שמשם שורש מחצב כנס"י כנ"ל וד"ל.