שצו

ועוד יו"ד רומז לבחי' שלמעלה מן החכ', הוא רצה"ע הנ"ל, כמובן ממ"ש באד"ר קל"ח ב' על וייצר יעו"ש.

והנה נודע מענין תלת קשרין שמתקשרין דא בדא קוב"ה ואורייתא וישראל וכולהו דרגין על דרגין סתים וגלי', שיש בנש"י בחי' סתים וגלי', כמ"ש מזה בכ"ד (וע' בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש השני ובד"ה היום הזה מצוך, ובד"ה יונתי בחגוי הסלע), והיינו בחי' סובב ובחי' ממלא, ממלא נק' מה שמתלבש ונתפס במוחו השגת אלקות כמ"ש ובחרת בחיים, לאהבה את ה' כו' כי הוא חייך, כי הבחירה בשכל לבד, לבחור בטוב ולמאוס ברע, ואהבה הוא בלב, והבחירה קודם לאהבה, שצריך להרגיל א"ע בשכלו שיהי' מוסכם אצלו לבחור בחיים, כמאמר ראה נתתי לפניך היום וגו' ובחרת בחיים, שהו"ע החיות של שמים וארץ (עד"מ) שאנו רואים, ולא לבחור בגשמיות שהם כל תענוגי עוה"ז הכלה ונפסד שנק' מות, ואחר שיסכים בשכלו הבחירה בטוב שהוא החיים, יתבונן לבוא לבחי' אהבה (וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה שמע ישראל) כי הוא חייך שהוא החיים האמיתי כמ"ש כי עמך מקו"ח, אשר בחי' זו נק' ממלא שבנפש האדם שהאהבה נתלבש ונתפס בשכלו, והוא בחי' בכל לבבך ובכל נפשך. ובחי' סובב הוא בחי' ובכל מאדך למעלה מהכלי שהוא השכל, ועמ"ש בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא.

אך להסביר הענין איך אפשר להיות עבודה בבחי' סובב למעלה מהשכל, הענין הוא שזהו ע"י בחי' תשובה מעומקא דליבא במס"נ שהוא למעלה מן הדעת, שלכן לא נא' בתורה טעם על מס"נ, כמו שנא' טעם על האהבה לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך, משא"כ על מס"נ לא נא' טעם לפי שהוא למעלה מן השכל, והוא בחי' אמונה שלמעלה מהדעת שנמשך מבחי' סובב, לכן במקום שבע"ת עומדים אין צד"ג כו'. אך להבין טעם הדבר הנה כתי' אני ראשון ואני אחרון, וכתי' בדבר ה' שמים נעשו, פי' שהבריאה הוא ע"י דבור וכתי' בראשית ברא אלקים שהבריאה היא יש מאין. והענין שבריאת העולמות אינו בדרך השתלשלות מעילה לעלול, עד"מ אצל האדם שהמדות מהשכל והדבור מהמדות הוא דרך השתלשלות, שע"י המדה נעשה הבל הלב, ואח"כ קול ודבור שהדבור נמשך מהקול והקול וכו', הכל בדרך המשכה