שצב

ולכן אמר ריב"ז איני יודע, לפי שהוא למעלה מן הדעת, וזהו שמשביעין את האדם הי' בעיניך כרשע אפי' אם צדיק אתה, לפי שלא ידעתי נפשי כתי', וא"א ע"פ הדעת לידע מהות ועצם הנשמה מה היא.

והנה בחי' זו שלמעלה מן השכל הוא הנק' גורל, וכמ"ש מזה בת"א במג"א סד"ה כי אברהם לא ידענו, שענין הגורל במקדש הי' שהמפיל הגורל קודם שיפול הגורל אינו יודע האיך יפול לזה או לזה, ומסכי' דעתו על השעיר שהוא לעזאזל, ואם יפול עליו הגורל לה' יהי' חטאת לה' ששם אין העוונות מבדילין וזדונות נעשו כזכיות, ולכן הגורל לפני ה' דוקא במקדש שזהו מדריגה גבוה מאד, ור"ל למעלה משם הוי' יו"ד חכ' ה' בינה כו', כי הגורל הוא בבחי' שלמעלה מן החכ'. וע"ד שארז"ל בב"ר ס"פ ב' והארץ היתה תהו אלו מעשיהם כו' יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים, אבל איני יודע באיזהו מהן חפץ כיון דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים הוא חפץ, ואינו חפץ כו', ולכאורה האיך יעלה על הדעת שיחפוץ במעשה הרשעים, אלא מפני כי זהו בעצם כענין הגורל שלמעלה מן הדעת, לכן א"א לידע זולת מה שמובן ממאי דכתיב את האור כי טוב, אבל בלאו הכי הי' אפשר לומר שאיני יודע באיזהו מהן חפץ, כי באמת לגבי אוא"ס עצומ"ה אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח (באיוב ל"ה ו"ז). וז"ע הגורל שהי' גורל אחד לה' וגורל אחד כו', ה' הוא בחי' אצי' דקדושה, ונותנים גורל גם ללעו"ז שענינם הגסות שמגביהים א"ע בבחי' חוצפה וגסות לקבל מבחי' דכחשוכא כאורה שלמעלה מהשתלשלות ושם שממית בידים תתפש, וז"ש אם תגביהי כנשר פי' שכמו הנשר דרך הנשר בשמים שמעופף למעלה מכל העופות כן הם מגביהים א"ע לקבל מבחי' הגבוה שלמעלה מהשתלשלות, ומ"מ משם אורידך וגו', כי גם לעתיד שיהי' התגלות עצמותו נא' והי' הוי' לי לאלקים ששם הוי' שהוא לגבי העצמיות כש' אלקים יחשב והוא יהי' לי לאלקים שכמו בש' אלקים דוקא אומרים אלקינו שנת' הטעם ע"ז בלק"ת סד"ה כי כארץ תוציא צמחה, כן לעתיד יהי' ש' הוי' לי לאלקים ע"י שיתעלו נש"י שיקראו ע"ש של הקב"ה כמארז"ל עתידים כו' שיקראו ע"ש של הקב"ה ופי' רש"י שיהי' שמם הוי', וע"י בחי' ש' הוי' יומשך השפע והעצמיות אלינו דוקא, כי מבחי' ש' הוי'