שפח

ולא ראה עמל בישראל

בס"ד.

ולא ראה עמל בישראל, וי"ל שהרי כתיב אדם לעמל יולד, שהוא בחי' עמל דתורה. והנה כתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש שאני עמלא דאוריי' דהוא לעילא מן שמשא כו'. וי"ל מה שאנו אומרים בק"ש ואספת דגנך, שהרי הוא עמל שתחת השמש.

אך הענין הוא דהנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקי', ששם הוי' נק' שמש כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחי' זיו השמש שהוא בחי' הארה לבד, והנה בחי' זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הוי' נק' שמש, שאף ששם הוי' הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אעפ"כ הוא רק בחי' זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול. אך בחי' ש' אלקים נק' מגן דהיינו כמו שהמגן הוא מסתיר כו' כמ"כ ע"י ש' אלקים נעשה בחי' הסתר והעלם. והנה ש' אלקים עצמו אינו מסתיר כ"כ, ואף שע"י ש' אלקים נעשה בחי' יש אך מ"מ הוא בחי' ביטול היש לאין, אך ע"י השתלשלות בחי' ק"ך צירופי אלקים נעשה בחי' העלם והסתר לגמרי שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע.

והנה בזה יובן מה שאנו אומרים בק"ש ואספת דגנך, והיינו כי ק"ש הוא בחי' ביטול דיחו"ע ויחו"ת, וזהו ענין אחד דהיינו שהז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם הם בטלים לאל"ף שהוא בחי' אלופו ש"ע, והנה עי"ז יכולים להמשיך שיהי' ג"כ בחי' ביטול למטה, וזהו ואספת דגנך לפי שזה מה שהוא עוסק במלאכה זהו לפי שא"א בלתי מלאכה, אך העיקר הוא בחי' תורה, עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי. וזהו ששזפתני השמש, היינו כמו למשל שהשמש ע"י תוקף החום הוא משחיר, וכך הוא ענין שע"י התבוננות בק"ש בבחי' ש' הוי' שנק' שמש עי"ז נשרף בשלהובא דרחימותא, וכמ"ש ואהבת כו'.