שפו

אמנם הנה את זלעו"ז עשה אלקי', וכמו שיש בחי' שלהובא דרחימותא בבחי' ואהבת דק"ש, כן יש בחי' חמימות התאוה בלעו"ז, שהוא בחי' אדמת בני חם, הוא בחי' חמימות התאוה בהבלי עולם בכל דברי' הגשמי' אשר לא לה' הנה, ונלקחי' מבחי' מ"ח צירופי' אחרוני' דשם אלקי' שנק' אדמת בני חם שמעלימי' ומסתירים לגמרי עד שיוכל לאמר כחי ועוצם ידי ח"ו. וע"ז נא' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש שהוא בחי' העמל המסתיר ומעלים לגמרי על בחי' אלקותו ית'.

ונמצא יש בבחי' עמל מלאכה ב' בחי', הא' בחי' עמל מלאכה בלעו"ז המעלי' ומסתיר לגמרי, והוא בחי' העמל דעמלק שהוא ר"ת עמל לק"ה, ועל בחי' עמל זה דעמלק אמר בלעם ולא ראה עמל בישראל, שבישראל לא יש בחי' העמל זה המעלים ומסתיר עד שיוכל לאמר כחי ועוצם ידי ח"ו כו', שהוא המעלים ומסתיר על אור האלקי לגמרי ומפריד להיות אין השם שלם כו' ע' בת"א בד"ה לבסומי בפורי' דרוש הראשון דקנ"ח ע"ד. ועמל מלאכה הב' הוא בחי' העמל דאספת דגנך שבק"ש לאסוף כל דברי' הגשמיים לאלקות שהו"ע תורתן קבע ומלאכתן עראי שארז"ל ע"ז (ברכות פ"ו) שזה וזה נתקיימה בידן. והנה בחי' עמל מלאכה זו דואספת דגנך שבק"ש נכלל בכלל עמל פה שהוא בחי' עמל שיחה, שקאי על התפילה שנק' שיחה מל' וישח אדם וישפל איש שנת' במ"א בענין תבנה ותכונן עיר סיחון, שהרי מלאכה זו שאוסף כל דברי' הגשמיי' לאלקות ע"י שנכללים בק"ש ותפלה ותורה, שבכח האכילה לומד ומתפלל, והרי הק"ש היא בכלל התפילה שנק' עמל שיחה נא' בה ואספת דגנך כו'.

אך הנה עמל תורה שעל עמל זה נברא האדם, היא בחי' ומדריגה היותר גבוה, וכמ"ש בזהר ובגמ' הנ"ל שאני עמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא הוא, פי' שזהו גבוה מבחי' ההתבוננות דשמש ומגן ה' אלקי' שהוא בחי' אור וזיו המחי' ומהוה, וכנ"ל שש' הוי' ל' מהוה והיו"ד דש' מורה על תמידות ההתהוות כמו ככה יעשה איוב כמ"ש במ"א, והגם כי ההתהוות דש' הוי' מה שהוא מהוה הוא בדרך ממילא ומאיליו כנ"ל, מ"מ ה"ז שייך לבחי' התהוות העולמות. אמנם על התורה הרי ארז"ל אלפי' שנה קדמה תורה לעולם, שקדמה למעלת ומדריגת העולם, וכמ"ש במ"א בענין מעלת המוחין על המידות, ולפי' האריז"ל ה"ז הוא ההפרש בין בחי' חיוהי לגרמוהי.