שעד

מחלוקת אפי' יהיו לש"ש מאמריהם סותרים זל"ז ויחלוקו בין האמת והשקר הנה יתחייב שאם האחד מהם דעתו אמת, הדעת השני היא כוזבת, ואיך היא סופה להתקיים. וגם צ"ל למה במחלוקת שהיא לש"ש הזכיר הלל ושמאי היינו שני הדעות שנחלקו, ובמחלוקת שאינה לש"ש הזכיר רק קרח, ולא הזכיר את משה. והתירוץ הפשוט שמלבד שבאמת לא חלק משה עמהם כ"א הם נחלקו על משה, הנה כוונת משה הי' לש"ש רק קרח חלק שלא לש"ש לכן אינו שייך להזכיר את שניהם כ"א מי שהוא אינו לש"ש. וגם צ"ל מה שקרא בפסוק את אנשי קרח בשם אנשי שם שלכאו' מה"ע מעלתם כ"כ לקרותם אנשי שם. אך הענין הוא דבדור הפלגה כתי' ונעשה לנו שם, וארז"ל במד"ר פל"ח תני ר' ישמעאל אין שם אלא ע"ז, וצ"ל מהו שייך ענין שם לע"ז.

והענין יובן בהקדם מארז"ל עתידה אח"פ שתתפשט בכל העולם כולו, והמכוון שיהי' כל העולם כולו במדריגת אח"פ דעכשיו. וביאור הענין דהנה בחו"ל ארז"ל שבת ט"ו א' דגזרו טומאה על אוירה וגושה, והוא מפני כי שם יורד השפע ממל' דאצי' על ידי לבושי' רבים דבי"ע שמתלבשת מל' דאצי' במל' דבריאה יצירה עשי', אבל באח"פ נמשך השפע ממל' דאצי' ע"י התלבשות דבריאה יצירה לבד, מבלי שיצטרך להתלבש גם במל' דעשי'. והגם שבהכרח שגם באח"פ יבוא האור והשפע דרך העשי', אמנם הנה זהו דרך מעביר בלבד ולא בדרך התלבשות ממש, וכמו שרואים אור השמש ע"י אמצעי' זכוכית בהירה שלא נשתנה עי"ז אור וזיו השמש כלל, ולפיכך באח"פ יתייחס האור והשפע אל היצי' להיות כי המעביר שעובר דרך