שסט

בתחלתן ותחלתן בסופן, ואמרו נעוץ סופן בתחלתן תחלה להיות כי זהו מעלה יתירה ורבותא נפלאה שהרגל שבסדר השתלשלות הספי' ימצא כח נעיצה בתחילתן פי' שבבחי' זו הוא בחי' ראש, ולפי ערך זה נעוץ תחלתן בסופן ג"כ עד"ז, אמנם זהו אינו רבותא כ"כ שהרי כך צריך להיות כו'. ואמנם מה שאנו אומרים בענין שוקיו כו' שנשתוקק שיש כוונת נעיצת התחילה בסוף הכוונה על בחי' תחלה שקדם גם לבחי' קדם ג"כ, כ"א היותו תחלה לכל, ויש כוונה לבחי' תחלה זו שזהו מה שנשתוקק לבראותו, וכל מה שנאצל ונברא ויצר ונעשה הוא להשלים כוונה זו, ונמצא כי לפ"ז הוא נעוץ תחלתן בסופן באופן היותר נעלה שאינו בערך כלל, גם לפי מה שפי' בס"י הנ"ל ששם הכל הוא בספי', ויש בחי' קדם לספי' אלו, וכאן הכוונה על בחי' תחילה הקדום לבחי' הקדם, אשר בחי' זו לא נזכר כלל בס"י, וא"כ יש כח בסוף לעורר התחילה ג"כ היינו מה שקדם לבחי' קדם והיינו ע"י אשר המצא תמצא בבחי' סוף זה נעיצת וכוונת התחילה הקדום לכל כו'.

ועפ"ז נבין ענין כח אד' שפי' כח שיש בש' אד' הוא בחי' כוונת נעיצת התחילה שיש בסוף יותר מבחי' ראש המתפשט כו' וע"י שנמשך בחי' כח זה מתגדל בחי' ש' אד', שזהו מה שפי' רש"י תצלח מלאכתך פי' וענין הצלחה זו הוא כאשר בסוף הענין כשנשלם כוונת נעיצת התחלה ה"ז הצלחת הענין שנגמר הענין לטוב כמו שעלה בכוונת המאציל, ואומרו בחי' זו בתורה היינו כשמצאו קושר כתרים לאותיות היינו שיהי' הצלחה זו בבחי' הגדלת הכח ע"י מציאת כוונת נעיצת התחילה, וכמו שע"י ברכת ר' ישמעאל כה"ג נענע לו בראשו שנמשך בחי' יהי רצון, כן ע"י עזר דהגדלת הכח שאמר משה נמשך בחי' זו בתורה שע"י העוסק בתורה יוצא בחי' כוונת נעיצת התחילה מה שנשתוקק הקב"ה לברוא את העולם בשביל זהו כו', ואם כי בחי' כח אד' הוא ע"י המשכת אוא"ס ב"ה דכתר, אמנם פי' ענין הכתר בכלל הוא להיותו ממוצע בין המאציל א"ס לנאצלים והיינו שיש בו מבחי' התחתונה שבמאציל, ונמצא כי גם כוונת נעיצת התחילה יש בו, אמנם בחי' זו היא היותר נעלה, והמצא תמצא בבחי' הסוף היותר נמוך דוקא מטעם הנ"ל דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו'.

ואמר אח"כ ה' ארך אפים, וצ"ל מה"ע אומרו בחי' מדות הרחמים אח"כ, אלא הענין הוא שמלבד שע"י בחי' ארך אפים נמשך המחילה וסליחה על כל דבר, הנה ע"י קריאת מדותיו ית' הנה עי"ז הוציאם מהעלם אל הגילוי, וכענין שבחי רשב"י ששיבחו אותו בפניו שנת' מזה בכ"ד שהוא בכדי להוציא כוחותיו הנעלמים מהעלם אל הגילוי, ואינו שייך שיהי' לו מזה איזהו הרגשה כמשנ"ת שם באורך בענין נשמות דאצי' יעו"ש, כ"א שע"י השבח יוצא מהעלם אל הגילוי כוחותיו