שסח

אין לו תחלה, ומתרצי' כי תחילה יש לו, אך צ"ל מדוע אינם קוראים אור התחילה, אלא להיות בחי' התחילה איננו דבוק כלל למה שמאיר כ"א הוא מקורו באמת, אבל ע"ד כמו שבבי"ע צ"ל העלם והסתר הבורא מהנברא כן הוא בבחי' התחילה באופן היותר דק ונעלה באין ערוך כלל, ולא כערך זיו השמש מהשמש כו', אבל מ"מ בהכרח לאמר שיש בחי' כוונת נעיצת התחלה דאל"כ למה הוא כל ענין ברה"ע, והרי ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש שנשתוקק הקב"ה לבראותו, ולמה נשתוקק זה אינו ידוע לנו אמנם זה אנו יודעים שנשתוקק, וכן מארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה, שלמה נתאוה זה אינו ידוע לנו אך הרי אנו יודעים שנתאוה, והרי יש כוונה בתשוקה ותיאוב זה, וז"ע כוונת נעיצת התחלה.

וא"כ לפ"ז מ"ש בס"י נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, צריכים לדקדק למה אמר נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן ולא אמר נעוץ תחילתן בסופן תחלה, אלא שלפי דעת המפרשים כוונתו שלא תאמר שהסוף הוא סוף באמת אלא שיש לו נעיצה בתחלה, הכוונה הפשוטה שיש לו קישור וחיבור עם הראש, והכוונה היותר נעלה שיש לרגל כח מיוחד שמעמיד הראש והרי הראש מצטרך לרגל, משא"כ הרגל לעצם כח ההילוך שבה א"צ כלל להראש, כ"א צריכה להשכל להנהיג ההילוך בדרך הטוב והישר אמנם לא לעצם כח ההילוך, ומצינו שעושים תרופה לרגל כמו תרופת ההקזה לכאב הראש, הרי צריכים לאמר שיש ברגל כח ויכולת לתקן פנימיות כח הראש, ודוקא ברגל וכנודע מספרי הרפואה שגידי הראש הם ברגל דוקא ולא בידים עד"מ הגם כי קרובים הם יותר להראש, והלב יש לה קישור עם הידים יותר מברגל. ועד"ז נבין ברוחני' דכתי' במשה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו פי' מה שמאיר [בו] תוס' הארת אוא"ס גם מה שנמשך לו ע"י מ"ת מבחי' אנכי מי שאנכי זהו הכל בשביל העם אשר הם נחשבים לגבי משה בחי' רגל, ומ"מ הרגל מעמיד ומוליך הראש למקום אשר הראש בעצמו אינו יכול לילך ולהגיע שם, ולכן כשחטאו ישראל א"ל לך רד וניטל ממנו אלף אורות, ובשבת נותנים לו במתנה, וזהו שאומרים ישמח משה במתנת חלקו. ונמצא כי נעיצת בחי' זה שיש ברגל שיוכל להגיע בבחי' ראש ה"ז יותר נעלה מכפי מה שפי' המפרשים בס"י שזהו רק שיש קישור וחיבור בין הספי', כ"א שיש כח ברגל שמעמיד הראש, נמצא שבזה הראש רגל והרגל היא ראש. ונמצא לפ"ז פי' נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן הוא באופן היותר נעלה שהיא כשם שיש כח בראש להיות ראש לבחי' הרגל שבסדר השתלשלות הוא בחי' האחרונה, כן יש ברגל כח התחילה פי' הכוונה ג"כ ע"י בחי' ראש היינו מה שבבחי' זו היא הרגל ראש והראש רגל. וע"ז אמרו בס"י נעוץ סופן

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.