שסו

תורה ב"נ דעתיד את למברא זמין לארגזא קמך, א"ל וכי למגנא אתקרינא ארך אפים, ומכוון התורה הי' בכדי להוציא מהעלם אל הגילוי בחי' ארך אפים דאל"כ הלא התורה היא תורת חסד ואיך קטרגה על בריאת האדם אלא זהו כנ"ל, וע"ז אמר כאן כמה דאקמוה בפ' כי תשא א' יגמה"ר, וגם לתורה השיב וכי למגנא אתקרינא ארך אפים) לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמי', לאמר למימר לדא בשעתה דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא, והיינו להזכיר יגמה"ר בכל עת גם בשעתא דרווחא, וכמארז"ל ברית כרותה ליגמה"ר שאינם חוזרות ריקם מלפניך.

ולהבין ביאור הענין צ"ל מארז"ל בשבת דפ"ט ע"א אריב"ל בשעה שעלה משה למרום מצא להקב"ה שקושר כתרי' לאותיות, א"ל משה אין שלום בעירך, אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו, א"ל הי' לך לעוזריני (פי' רש"י לומר תצלח מלאכתך), מיד אמר ועתה יגדל נא כח אד' כאשר דברת, והיינו הגדלת הכח. ולכאורה יפלא למה הוא ית' צריך לברכת משה עד שא"ל הי' לך לעזריני בכדי שיאמר משה ועתה יגדל נא כו'. אך הענין הוא דהנה מצינו גם בדורות שאח"כ הרבה שארז"ל ברכות ד"ז, שא"ל ישמעאל בני ברכני א"ל יה"ר שיכבשו רחמיך את כעסך ונענע לו בראשו שזה יפלא עוד יותר, אלא שצ"ל שהכוונה הי' בכדי שע"י ברכתו יומשך נענוע הראש הוא בחי' המוחין חב"ד ובחי' גלגלתא הוא בחי' הרצון ג"כ ע"י העלאת מ"ן דברכת ר' ישמעאל כה"ג דוקא, ושיהי' בדרך ברכה כמשי"ת לקמן. ועד"ז הו"ע הי' לך לעזריני שאמר למשה הוא ג"כ בכדי שע"י עזר משה יומשך הגדלת הכח. ולהיות כי במשה הי' זה ע"י התורה שהרי עלה לקבל תורה לכן נמשך בחי' גבוה יותר ממה שנמשך ע"י ברכת ר' ישמעאל כה"ג כי הי' ע"י בחי' עבודה שבכלל תחשב ענין העבודה לבחי' מלמטלמ"ע כו', משא"כ תורה היא מלמעלמ"ט כו'.

ולהבין ענין מה שנמשך ע"י עזר משה ומהו ענין הגדלת הכח, צ"ל ענין מ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, פי' עיר אלקינו קאי על כלליות עולם הדיבור, והוא כמשל העיר הוא מקיבוץ הרבה בתים יחד נעשה עיר, והבית עושים מאבנים, ועד"ז יובן ענין מ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים, פי' אבנים הם אותיות, ושני אבנים היינו שני אותיות כמו א"ב בונות שני בתים הם ב' תיבות אב בא שלשה אבנים בונות ששה בתים פי' שמקיבוץ ג' אותיות יחד יכולים לעשות מזה ששה צירופי', (כמו מתיבת אבן נעשה ששה צירופים אבן אנב באן בנא נאב נבא), ועד"ז צא וחשוב כו', ומקיבוץ הרבה אותיות יחד נעשה צירופים רבים שהם בתים הרבה עד שכלליות עולם הדיבור נק' בשם עיר אלקינו. וזהו בחי' ש' אד' שורש ומקור בחי' ברה"ע, ולכן ארז"ל במד"ר ואני מה שמי א"ל לך נאה לקרות ה' שאתה