שנא

ויאמר כו' ועלית אתה כו' (ב)

בס"ד. יום ג' ערב חג השבועות, ל"ב.

[tochen_begin]האבות ה"ה המרכבה[tochen_end]

[zman_begin]עחה"ש[zman_end]

ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות וגו'. וצ"ל מה שבכל פרשה זו דמ"ת קרא לבנ"י בשם עם וכמ"ש ויענו כל העם, וישב משה את דברי העם, מן ההר אל העם, ויוצא משה את העם לקראת האלקים, שלכאורה יפלא למה קראם בשם עם הלא עם הוא מלשון עוממות נפרדי' כו', וגם בתחילת סיפור ענין מה שיהי' ע"י יצי"מ קראם בשם עם, כמ"ש ולקחתי אתכם לי לעם שצ"ל שמה שקראן בשם עם זהו עיקר ענין עבודתם שלכן קראם בשם זה דוקא. וכן צ"ל למה צירף וחיבר משה ואהרן יחד דוקא שגם בתחלת שילוח משה למצרים אמר לו ה' ואהרן אחיך יהי' נביאך מתורגמנך. וכן בפ' וארא כשאמר לו וידבר אלקי' וגו' אני הוי' וארא וגו' ושמי הוי' כו' לכן אמור לבנ"י אני ה' אמר לו ג"כ וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצוום אל פרעה כו' ואל בנ"י להוציא את בנ"י מאמ"צ, שלמה הי' צריך החיבור דמשה ואהרן למ"ת וליצ"מ שזהו הכנה למ"ת כנודע. וגם מהו"ע הציווי לבנ"י, היתכן שהם לא רצו לצאת עד שיהיו צריכים לציווי ע"ז.

אך הענין יובן ע"פ משנת"ל שרש ההפרש בין שם שדי לשם הוי' שכל מה שיכולים לומר עליו הגבלת בחי' המספר הוא מבחי' שם שדי, ושם הוי' הוא בלי מספר, שזהו שנתגלה ע"י מ"ת דוקא כמשי"ת.

ולכן כתי' וארא אל אברהם כו' באל שדי, דהנה האבות הן הן המרכבה שהיו בבחי' מרכבה תמיד ע"ד והחיות נושאות את הכסא שהם תמיד בבחי' ביטול וזעים מחיל כסא, עד"ז היו האבות תמיד בבחי' ביטול כו', אמנם עכ"ז היו נבראים, ואהוי"ר של הנברא מצד עצמו אינו יכול להגיע כ"א לשרש ומקור הנבראים, וזהו בחי' שם שדי שאמר לעולמו די כו', ולכן וארא כו' באל שדי כו', ומה שלא נתגלה עליהם בבחי' היותר גבוה, זהו מחסד ה' עליהם בכדי שלא יתבטלו ממציאותן לכן נגלה עליהם בשם שדי בחי' שורש ומקור הגבול שיוכלו לקבל ולא יתבטלו ממהותן, וכענין שאמרו רז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן כו', שע"י גילוי יתר מחוק הקצוב נתבטלו המלאכים שהם נבראים ממהותן לגמרי כו', אבל ושמי הוי' לא נודעתי להם פי' אם כי ידעו משם הוי' זהו רק בדרך ידיעה אבל לא בבחי' יחוד