שיב

הצדיק חפצו ורצונו להמשיך משם הוי', והחיצוני' לא יוכלו לקבל משם, לכן ממררים ומריבים ומנגדים על הצדיק. ולכן כתי' ביוסף וימררוהו מפני שהי' צדיק והי' מחבר שם ה' וש' אלקים יחד. ומזה נמשך אריכות הגלות כי כתי' ועמך כולם צדיקי' שחפצים להמשיך שם הוי', והחיצונים ממררים ואינן מניחים, וע"ז נא' ה' יחתו מריביו.

אך צ"ל איך יש ביכולת להוי' לחתות אותם כיון שהם מריבים עליו וצריך להקדים כי כתי' ויקרא ה' ה' שיש שם הוי' בסדר השתל' ויש שם הוי' למעלה מסדר השתל', כמ"ש ה' בחכ' כו' זה שם הוי' בסדר ההשתל', אך כאשר נמשך בסדר השתל' חסד וגבו', חסד היינו מים, וכדי שיוכל להיות אגלידו מיא ע"ז צריך להיות גבורה, ולמטה נוכל להבין ענין הולדת הצאן דכתי' ויחמו הצאן גו' ותלדנה שלהיות הולדה וגילוי צריך תחלה חמימות, ולמטה יוכל לימשך מזה דינין קשות, כמו שיש מין בנ"א שמכים את החוטאים והגם כי מלבישים זאת לש"ש משום נקמת ה' צבאות מ"מ אין עושי' זאת אלא מחמת שזה חיותם ועליהם נא' הנה סערת ה' חמה יוצא, מזיעתן של חיות הקדש נמשכה נהר דינור על ראש רשעים יחול, והגם כי נא' עונשי' בתורה, אך זהו רק בכדי שיוכלו לקבל רב טוב שאינם יכולים לקבל רב טוב עד שיהי' מקודם זיכוך ומירוק הכלי, משא"כ כשמכין את החוטא אין זה רק שזה חיותם, כי באמת בכדי להשיבו אל דרך הוי' אין צריכין רק להזהירו בדברים, כמו שכתי' חנון ורחום ה', וכאשר הם אין עושים כן רק מכין אותן, מריבי' המה על הנהגה של שם הוי' דסדר ההשתל', וע"ז נא' ה' יחתו מריביו הוי' דלמעלה מסדר השתל', וע"ז נא' אם תגביה כנשר כו' משם אורידך נאום ה' דלמעלה מסדר ההשתל'. אך לבא למדריגה זו כדי להמשיך עליו שם הוי' דלמעלה מסדר ההשתל' כתי' שאו ידיכם קדש וברכו את הוי', ברכו ל' בריכה, דבכדי להמשיך ש' הוי' דלמעלה מהשתל' צ"ל תחלה שאו ידיכם קדש, ידיכם זהו יחו"ע ויחו"ת, וקדש זו חכ' שבה מאיר אור אבא שמסמא עיני החיצונים, וכמו שבכהנים הי' קידוש ידים ונשיאות כפיים תחלה ואח"כ וישא אהרן את ידיו ידו כתי' דלית שמאלא בהאי ע"ק, כן אנו צריכים להמשיך תחלה שאו ידיכם קדש ואח"כ וברכו את הוי'.

ובזה יובן ענין השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי, שמש זו יחו"ע, וירח זו יחו"ת, ואחד עשר כוכבים זו עשר כוחות שבנפש ורעותא דליבא, והגם כי בקדושה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר רק במסאבותא הם אחד עשר מפני שאין יכולים לקבל בפנימיות, אך אינן דומין לאחד עשר דמסאבותא כי שם העשר בלא אחד עשר אין יכולים כלל לחיות כי האחד עשר הוא חיות שלהם רק שאין יכול להאיר להם בפנימיות, ואם הי' מאיר להם בפנימיות הי' נבלע בתוכם, או שהם היו בטלים, משא"כ העשר כוחות שבנפש יכולי' לחיות בלא האחד עשר כי בהם מאיר אוא"ס, והאחד עשר הוא רעותא דליבא כמ"ש בזהר אנת הוא חד ולא