שה

מיצר המוחין היינו שאומר זה לא לפי השגתי ולא לפי מוחי, ובאמת ה"ז שקר גמור כי הרי כאו"א יכול לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, ואדרבה בנקל יותר כי לאברהם לא ניתן התורה וכל ההשגות שהשיג הוא הי' ע"י עובדות ובכח עצמו, אבל עכשיו הרי ניתן לנו התורה שהוא רצה"ע ב"ה וע"י התורה יכול כאו"א לבוא למדריגת אברהם אע"ה, ומה שמוחו קטן מלהכיל זה אינו טענה כי להמכוון יכול כ"א לבוא, וזהו כאלו הוא יצא ממצרים שע"י עבודת נש"י מאיר ומתגלה בחי' הוא ושמו שנתגלה במצרים אלא שצריך לראות כו' שימצא בנפשו המצרים וגבולים.

ובכדי לבוא ליצי"מ צ"ל ביטוש הגוף כמ"ש גופא דלא כו' מבטשין לי' בדברים קשים ועי"ז נכנע חומר הגוף, ואז נעשה כלי לקבל גילוי אור. אך גם בראותו שלבו אטום וסתום ע"י פגמים כו', לא יאמר נואש, כי זה הוא המדריגה האחרונה, כי ע"י יאוש זוכה הס"מ את חלקו, כי בלא יאוש אינו זוכה עדיין וע"י יאוש בעלים זוכה ע"פ דין. ועז"נ אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, היינו דכמו שבמצרים היו ישראל משוקעים אז במ"ט שערי טומאה ואעפ"כ נגלה עליהם ממה"מ והוציאם משם, כמ"כ גם עכשיו הרי יש האלקה המוציא את ישראל ממצרים, כמ"ש במד"ר אלקיהם של אלו לא מת.

ובזה יובן הפלוגתא דראב"ע וחכמים, כי ראב"ע מפרש שלא תאמר שצריך לזכור ענין יצי"מ דוקא תיכף ביציאתן ממצרים, אבל כיון שיצאו ישראל ממצרים בגשמי' אין יותר עוד גלות מצרים, לכן מפרש ראב"ע ימי חייך הימים כי יום הוא גאולה, כל ימי חייך להביא הלילות, לילה הוא גלות, ובזמה"ג יש ג"כ כל בחי' מצרים ברוחני' בעבודה. וחכמים מוסיפים שגם לע"ל יזכרו יצי"מ, כי הנה אנו אומרים ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, ורצון הוא אותיות צנור שהוא פרט רצון, ולגבי הא"ס העצמי הבל"ג נק' הרצון ג"כ בשם מצרים, כי המיצר נק' מה שהוא בל"ג עדיין, ולכן אמרו חכמים להביא לימות המשיח.

ובזה יובן מ"ש ולקחתם אגודת אזוב והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, כי בנ"י ע"י עבודתם הגיעו אז לב' הפתחים שמלמטלמ"ע, כי הגם שהי' הרע אצלם בתקפו, מ"מ הרי ברחו מהרע כמ"ש כי ברח העם שברחו מהרע וה"ז מדת הנצח, וא"א לבוא לנצח בלתי שיוקדם תחלה הודאה, ועוד דהרי היו מאמינים ואמונה הוא בחי' הודאה, וזהו פתח הא'. והפתח הב' חו"ג הי' ג"כ אצלם כמ"ש זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי כו'.

וענין אגודת אזוב הוא ביטול ושפלות כמו שהאזוב הוא נמוך מכל הצמחים וכמאמרם במד"ר רוצים אתם להגאל הרי אתם נגאלים בזכות אברהם, ואם