ש

והענין דהנה ע"פ הקבלה הפתח הראשון הנה ב' המזוזות הוא נו"ה, והמשקוף הוא ת"ת, כי נו"ה הם כליות יועצות איך להשפיע, וכמו הרב שמשפיע לתלמידו צריך לצמצם לפ"ע שכל תלמידו, כי השכל כמו שהוא בפ"ע א"א לגלות בדיבורו כי א"א לגלות כ"א חלק עשירי ולכן צריך לצמצם האיך להשפיע, ולכן נק' בשם פתח כי דלת הוא עצם הדלת הסוגר ופותח, והפתח נק' המזוזות והמשקוף שע"י יוצאין, וכן בהשפעת השכל הרי צריך לצאת מא' לחבירו לכן נק' בשם פתח, ועיקר ההשפעה הוא ע"י ת"ת כי ת"ת כולל שניהם לכן נק' משקוף וזהו פתח הא'. ופתח הב' הנה ב' המזוזות הם חו"ג, והמשקוף הוא בינה, כי עיקר ההשפעה הוא מצד החסד, וא"א להשפיע בלתי צמצום והצמצום הוא מדת הגבו', ומקור ההשפעה הוא ע"י בינה כי בלתי הבנה והשגה לא שייך כלל השפעת השכל ולכן נק' הבינה בשם אם הבנים.

וצריך להבין מהו ענינם בעבודה, ותחילה י"ל ענין הפתח הראשון, הנה המזוזה ראשונה הוא הוד, והנה התחלת התפלה הוא הודו לה', שבתחלת העבודה צריך להודות שכך הוא הדבר, וענין ההודאה הוא כמ"ש כי אל דעות הוי' שיש ב' בחי' דעת, דעת תחתון ודעת עליון, ועל בחי' ד"ת אין שייך הודאה, כי ד"ת הוא בריאה יש מאין, ובפי' אין יש ב' פירושים, או אין הארה בעלמא, או אין שאינו מושג. ולפי ב' הפי' בתיבת אין, אין שייך הודאה על ד"ת, כי ענין ההודאה הוא כמו למשל אדם המצווה לאחר לעשות איזה דבר ושומע לציוויו ועושה, ואם האדם שנצטווה בעצמו מבין שכך הוא הדבר הרי אין זה הודאה שהרי גם שכלו מחייב לעשות כן. אבל אם אינו מבין בשכלו שטוב לו הדבר ומ"מ עושה אותו, ובפרט אם שכלו מחייב להיפוך ומ"מ הוא שומע לעצתו מפני שמבין שהמצווה הוא גדול ממנו והשכל שלו הוא באופן אחר, ה"ז נק' הודאה וביטול. וכן יובן דבבחי' ד"ת אין שייך הודאה כלל, כי מבשרי אחזה אלקה דכמו שברור לאדם שיש לו נפש המחי' אותו, והגם שלא ראה מעולם ואינו יכול לעמוד על אמיתית הנפש איך ומה היא מ"מ אין ספק אצל שום אדם שיש לו נפש המחי' אותו, דהרי בצאת הנפש מהגוף נשאר הגוף כאבן דומם, וגם בעודנו בגוף יש ג"כ שינויים כמו בשעת השינה שמסתלק החיות והשכל ולא נשאר כ"א קיסטא דחיותא, או גם בלי שינה שכאשר נעשה איזה קלקול באיזה אבר ה"ז מסתלק החיות מאותו אבר, וא"כ ה"ז ברור שיש נפש המחייהו אלא שאינו מושג בראי' חושית, וכן העולם ה"ז כמו גוף גדול וה"ה חי וא"כ ע"כ יש חיות אלקי המחי' ומהווה אותו בכל עת ובכל רגע, כי זהו כלל שאין דבר עושה את עצמו, וכמו שבאדם גופא כל מה שעושה אינו בכח עצמו כ"א מה שמצוים אותו, ולהיכן שמצוים אותו מלמעלה שם הוא הולך וזה הוא עושה, ולא טוב העולם מן הגוף שה"ה כמו גוף גדול, וזה יכול כל אדם להשיגו, אם לא בלתי דעת, או שאינו רוצה להבין ולהשכיל וה"ז פריקת עול ממש, אבל באמת ה"ה מושג וא"כ אין שייך ע"ז שום הודאה. ועיקר ההודאה הוא על בחי' ד"ע דכולא קמי' כל"ח כי א"א להשיגו בשכל