רצט
[ולהבין זה כו' בכל דור ודור חייב אדם] (ד)
ולהבין זה צ"ל תחלה ענין שיעבוד מצרים ויצי"מ שיש בכל נפש, כי הנה ארז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, ובאמת הרי צ"ל בכל עת ובכל רגע יצי"מ בנפש. והנה איתא במשנה מזכירין יצי"מ בלילות פי' גם בלילות, אר"א בן עזריה כו' שנאמר למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות. וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל ימי חייך להביא לימות המשיח.
ובכדי להבין שרש פלוגתתם צ"ל מהו ענין המשקוף והמזוזות שצריך להגיע בעבודה קודם יצי"מ. הנה ארז"ל ע"פ אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום, לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים ואח"כ יתפלל. ובמד"ר אמרו דלת לפנים מדלת. וצ"ל הלא כללות ענין התפלה הוא יהי רצון, היינו שיומשך רצון חדש שלמעלה מהשתלשלות ע"ס לרפאות את החולה ולברך השנים, והגם שנגזר חלילה להיפך ע"פ ע"ס מ"מ ע"י שנמשך רצון חדש מתהפך לטוב, והוא עדמ"ש והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם ופרש"י אם בנ"י מריעין מעשיהם נתהפך מטוב לרע ואם מטיבין מעשיהם נתהפך לטוב. ובזהר אי' לפעלם דבני נשא כהדין טיקלא דאסתחרת קמי', ופי' טיקלא בחי' מל' וקאי על כללות ע"ס כי ע"ס שבמל' מתהווה מהע"ס, כמו ממל' שבחכ' נעשה חכמה שבמל' וממל' שבחסד נעשה חסד שבמל' וכן כולם, והדין טיקלא אסתחרת ומתהפך לפעלם לפי ההנהגה וההעלאת מ"ן העולה מלמטה אם לטב אם לביש, אבל התפילה הוא להמשיך רצון חדש שלמעלה מהשתל' כמ"ש ואשפוך את נפשי לפני הוי', הוי' הוא ע"ס, יו"ד חכמה, [ה"א ראשונה בינה], וא"ו מדות, ה' אחרונה מל'. ותפלה הוא לפני הוי', למעלה מההעלאה דע"ס. וא"כ למה הדקדוק דוקא ליכנס שיעור ב' פתחים הלא הוא בחי' אשר למעלה מדקדוקים, אך כמו שביצי"מ הי' גילוי ממה"מ הקב"ה ובמורא גדול זו גילוי שכינה מ"מ הי' נצרך לבוא בעבודה למשקוף ושתי המזוזות, וכן הו"ע התפלה דאע"פ שהוא רצון חדש מ"מ צריך ליכנס תחלה שיעור שני פתחים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.