רצ
ה"ה ג"כ רק שם הוי' דלתתא, וע"כ שם הוי' דלעילא הוא הגבה מאד יותר מזה כי הרי פסיק טעמא בינייהו, ומ"מ הרי נק' בשם שם וא"כ יש בו ג"כ ב' הבחי' שבשם כמו שהוא בפ"ע ולזולתו. אך לפ"ז אפ"ל שמה שאמרו עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד הכוונה על שם הוי' דלתתא, ובכ"ד נת' שהכוונה הוא על שמו הגדול, אך באמת שמו הגדול אפ"ל או על שם הוי' דלעילא ממש, או על הפנימי' דשם הוי' דלתתא שהוא השם כמו שהוא בפ"ע שנק' ג"כ שמו הגדול, ובאמת הכוונה שקודם שנבה"ע היו ב' השמות כלולים בעצמותו ומהותו, ובמ"ת הי' גילוי פנימי' ש' הוי', וביצי"מ הי' הגילוי רק חיצוני', והגם שנת' שהגילוי הי' מממה"מ מ"מ הרי העולם לא הי' מזוכך עדיין, והגילוי הי' רק לפי שעה ולא היו עדיין כלים לקבל גילוי פנימית וזהו ושמו אחד. והוא קאי על א"ס עצמותו ומהותו אשר א"א לומר עליו שום שם כלל, כי שם הוא איזה גילוי ואיזה המשכה, אבל הוא מורה על דבר הנעלם אשר אי אפשר להתגלות כלל, וע"ד מה שנק' מקיף מה שאינו יכול להתלבש בפנימית כמו"כ בחי' הוא, הוא מדריגה אשר א"א לומר עליו שום שם אנו אומרים הוא, ועד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, וזהו שר"ת הוא, הוא ושמו אחד.
והנה נש"י ע"י עבודתם ממשיכים בחי' אחד כמו שהיה כלול בבחי' הוא כמ"ש ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, כי ע"י שעושים אחד אפי' בארץ שהוא טורי דפרודא ע"י שהם מקשרים כל דברים הגשמים לאלקות עי"ז ממשיכים גילוי בחי' אחד. וזהו משארז"ל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שמע ישראל גו' הוי' אחד אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, היינו ע"י שהם עושים אחד בארץ עי"ז נמשך גילוי הוי' אחד. ולפי שהם הממשיכים האחד כמו שהוא כלול במדריגת הוא, לכן ביצי"מ שנתגלה גילוי הוא כמ"ש אני הוא נמשך משם ג"כ שיהי' דוקא ולא אחר. ועוד אפ"ל כי ישראל עלו במחשבה ובפנימי' הכוונה הוא דוקא נש"י וכמ"ש ברש"י משל לשופפרת הנכנס ראשון יוצא אחרון כו', כי מה שהקליפות מתנשאים א"ע בחוצפא וגסות הוא דוקא בחיצוני' אבל בפנימי' הכוונה דוקא נש"י, ועוד כי הקלי' א"א להם לקבל מחיצוני' כ"א רק מא"א, אבל מע"ק א"א להם לקבל אפי' מחיצוני' ואחוריים כמ"ש עבדים היינו לפרעה עורף דא"א אבל מע"ק וכ"ש למעלה מעלה א"א להם לקבל אפי' מחיצוני' ושם הוא דוקא נש"י, ולכן ביצי"מ דכתיב ועברתי עצמותו ומהותו הי' דוקא לנש"י ולא אחר.
והנה בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, וא"כ צריך להיות בתחלה בחי' משקוף ומזוזות כמו ביצי"מ, ולהבין כ"ז מהו ענין יצי"מ ברוחניות הנה מעשה אבות סימן לבנים. והענין כי הנה ביעקב כתיב והוא עבר לפניהם, והפי' הפשוט הוא שיעקב נגש קודם ואח"כ עברו לאה ורחל וילדיהם, אבל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.