רפט

[אך צ"ל כו' ועברתי באמ"צ] (ב)

אך צ"ל הלא כתיב ועברתי באמ"צ מהותו ועצמותו ית', ואיך יהי' משם ההגברה כ"כ עד שיהי' הגאולה לנשמות ישראל ונקמה במצרים. אך הענין דהנה אי' בשל"ה דר"ת הוא, הוא ושמו אחד, ופי' אחד הוא א"ח דלי"ת והוא כללות ע"ס שא"ח הוא ט' ספירות, ודלי"ת הוא מל' המשלמת לע"ס, ופי' אחד הח' מורה על ז' רקיעים וארץ, וד' על ד' רוחות העולם, וא' א"ס אלופו של עולם, דהגם שנתהווה ז' רקיעים וארץ עד רום המעלות מ"מ כולם בטלים בתכלית לגבי א"ס. ופי' שמו הוא כי הנה כתיב גדול אדונינו ורב כח שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמנין ורב כח, ופי' רבינו ז"ל יוצר בראשית הוא מקור המהווה מעשה בראשית והוא המל' כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים, ובמ"א פי' כי המקור הראשון המהווה מע"ב הוא מדות עליונות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, והוא לפי כהאריז"ל. והנה יש עוד קומה עליונה מזה הוא קומה של א"ק כמ"ש וכל קומה לפניך תשתחווה ונתבאר בכ"ד דקאי על קומת א"ק. והנה א"ק נק' בכללות העולמות אדם דבריאה וא"כ מקור המהווה אותו הוא אצי' דכללות, כי הרי נת' דפי' יוצר בראשית אין הכוונה על בריאה כ"א המקור המהווה הבריאה והוא האצי', וא"כ הרי א"ק הוא נק' ג"כ בריאה בכללות, וע"כ שיש המקור המהווה אותו והוא אצי' דכללות, וא"כ לפ"ז אצילות דכללות הוא ג"כ רק שמו ית' כי ה"ה מקור המהווה וההתהוות הוא רק משמו ית'.

והנה נת"ל בפי' עד שלא נבה"ע היה הוא ושמו בלבד שיש בשם ב' בחי', הא' השם כמו שהוא בפ"ע, והב' הקריאה כמו שהוא לזולתו, ואין ערוך ביניהם, כי ההשפעה לזולתו הוא רק חיצונית שאפי' השפעה פנימי' כמו השכל א"א להשפיע לזולתו רק חלק עשירי, ומכ"ש בהשם שהוא רק זיו והארה ובטל בתכלית לגבי כללות החיות כביטול זיו השמש בהשמש בודאי א"א להיות שיהי' שוה הקריאה לזולתו לכמו שהוא בפ"ע, שהרי בפ"ע הרי הוא איזה חיות ולזולתו אין זה חיות כ"א שע"י הקריאה יפנה אצלו, וא"כ כיון שאצי' דכללות הוא ג"כ רק שם הרי יש בו ג"כ ב' בחי' שם, כמו שהוא בפ"ע, וכמו הקריאה לזולתו.

והענין הוא דהנה כתיב ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו שיש ב' שמות הוי', הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא, ונת"ל בפי' שמה שאמר אדה"ר לך נאה לקרות אד' שאתה אדון על בריותיך שאדון הוא מקור המהווה מע"ב א"כ ה"ז שם הוי' דלתתא, ולפי"ז אצי' דכללות הוא המקור המהווה א"ק שנק' בריאה דכללות