רפד

מלכא, ועי"ז יתעלו לע"ל למעלה ממים עליונים כמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני, ים הוא חכ' וים הקדמוני הוא חכ' שבכתר, וא"כ ה"ה עלי' עצומה. וצ"ל תחלה הבכי' על אריכות הגלות, כי אריכות הגלות הזה הוא כמו הרקיע המבדיל והוא הגורם הבכי', ועי"ז יהי' הגילוי לע"ל כמ"ש כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות היינו נו"ן פלאות הפלא של הנו"ן שע"ב, וכן בגאולת מצרים הי' בתחלה הבכי' כמ"ש ויצעקו ואח"כ הי' הגאולה ואז אמרו שירה, וזהו בכושרות בכי' ושירות. וזה"ע מה שמסדרים בקערה מרור מצד ב' טעמים, הא' להורות על התעוררות רח"ר על ירידת הנשמה בגוף שהוא ירידה עצומה כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו שעמדה לפניו ית' באהוי"ר וביטול וירדה להתלבש בגוף ונה"ב המסתיר ומעלים ובפרט בזמה"ג שההסתר הוא עוד יותר וצריך לעורר רח"ר, ועוד להורות על הגילוי דלע"ל שצ"ל בתחלה הבכי' ואח"כ יהי' הגילוי העצום. ופי' הפשוט יתפרש ג"כ על לע"ל, כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל מפני שאז הוא זמן המוכשר לא חמה ולא צינה, וגם בכושרות בכי' מאריכות הגלות ואח"כ יהי' שירה. וזהו מושיב יחידים שבכדי שיתחברו לע"ל הב' בחי' יחידים הוא ע"י בחי' ביתה, התעוררות רח"ר ואז יהי' גאולת השכינה מוציא אסירים מה שהי' אסור וקשור בע' שרים, אך צריך להקדים תחלה הבכי' ואח"כ יהי' גילוי השירה, וזהו בכושרות.