רפב

משם הוי', ובכאו"א מישראל יש שם הוי', כי שם הוי' הוא ד' אותיות י"ה ו"ה וקוצו של יו"ד. והנה קוצו של יו"ד הוא ביטול הרצון שלמעלה מהטעם ודעת, והיו"ד הוא הביטול שע"פ טעם ודעת ע"פ בריקת וסקירת השכל, והה' הוא ההתבוננות לאורך ורוחב, והוא"ו הוא ו' מדות, והה' אחרונה הוא דבור, ולכן בכחם להמשיך גילוי הוי'. וזהו מאמר המד"ר כשהי' לו דבר היינו שרוצה הקב"ה שיהי' גילוי בחי' איש, כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, אינו מבקש אלא מישראל כי בם וע"י תלוי המשכת בחי' איש כמ"ש ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.

אך ע"י מה ימשיכו בחי' איש, לזה אמר הכתוב שה לבית אבות, היינו אברהם ויצחק דכתיב בהם שה, אלקים יראה לו השה לעולה, ובעבודה הו"ע הקדמת שמע לוהי' אם שמוע, כי הנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עליו עומ"צ, כי שרש המצות הוא אדם העליון שעל הכסא כי רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא, כמו האבר שהוא כלי להשראת חיות הנפש כן כל מצוה ומצוה הוא כלי להשראת אלקות ושס"ה ל"ת שס"ה גידין, ושרש שרשם הוא מרצה"ע ב"ה שרצון הוא אותיות צנור צמצום הרצון לכל מצוה בפרט. וקבלת עומ"ש הוא קבלה כללית לבעהר"צ, וצריך להקדים הקבלת עומ"ש לעומ"צ, כי מס"נ לא כתיב בתורה כמ"ש לאהבה את הוי' אלקיך כי הוא חייך, ובמצות ג"כ כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובתחלה צ"ל מס"נ ביטול הרצון לבעהר"צ ואח"כ קבלת עומ"צ פרטי רצונות. וזהו שה לבית אבות, כי ענין עקידה הי' מס"נ בפו"מ כי כל ההבטחות שהבטיח הקב"ה לאברהם הי' הכל על יצחק כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ הלך לשחוט את בנו ברצון גמור העוקד והנעקד ונק' בשם שה, כמאמרם ז"ל ע"פ אדם ובהמה תושיע ה', בני אדם שהם ערומי' בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה, היינו ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד. אך בתחלה צ"ל ערום כאדם, דא"א לבוא לביטול שלמעלה מטו"ד אם לא שבתחלה יבין וישיג כל מה שיכול להשיג, ולהיות ביטול רצונו ע"פ טו"ד, ומה שא"א להשיג הוא מבטל רצונו למעלה מטו"ד, ולכן נק' זה הבחי' שה. וזהו שמבקש הקב"ה ויקחו להם איש, שימשיכו גילוי הוי' שיהי' בבחי' איש, שלהם ניתן הכח להמשיך כמ"ש ועשיתם אותם אתם כתיב מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, וע"י מה לזה אמר אח"כ שה לבית אבות ביטול האבות שלמעלה מטו"ד.

וענין שה לבית קאי על יעקב כי יש בחי' שה שהוא כמו זה. והענין דהנה כנס"י נק' בשם זאת, כמ"ש לזאת יקרא אשה דקאי על ישראל כמ"ש בזאת יבוא אהרן, ונק' ג"כ בשם זו כמארז"ל יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו, וצ"ל יחוד בחי' זו