רפא

לעתיד יהי' הוי' אחד ושמו אחד כדאמרינן בגמרא אטו האידנא לאו אחד כו', כי לע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי' היינו שיהי' גילוי דעת עליון, וד"ע הוא דקמי' כלא חשיב וכאשר יתגלה גילוי ד"ע אז גם למטה יראה ויושג דקמי' כל"ח, אבל בזמה"ג אינו מאיר כ"א דעת תחתון ובד"ת א"א לראות ולהשיג דקמי' כל"ח אלא שבק"ש אנו אומרים הוי' אחד דהיינו שע"י יגיעה והתבוננות יהי' כאלו רואה, וע"י שבזמה"ג יהי' כאלו רואה עי"ז יאיר ויתגלה לע"ל גילוי ד"ע. וזה"ע מה דסליק לעילא ולעילא היינו לכתר ולחכ', שבחי' סוכ"ע וממכ"ע שהוא ז"א ומל' סליק לעילא ולעילא היינו שאין יחוד זו"נ בשלימות ולכן אינו מאיר אחדותו למטה, דהנה כתיב אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך כישראל גוי אחד, דהיינו כשיהי' אתה אחד שיתחבר יחיד באחד אז יהי' גם שמו אחד, וכמאמרם ז"ל אטו האידנא לאו אחד כו' ואז יהי' גם ישראל גוי אחד שיתגלה בנש"י ג"כ גילוי בחי' אחד, אך ע"י שישראל הם גוי אחד דהיינו שממשיכים אחד אפי' בארץ שהוא טורי דפרודא ע"י שמאספים ומקבצים כל דברי' הגשמי' לאלקות עי"ז יהי' לע"ל שמו אחד, וזה"ע מה שארז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, כי תפילין הוא המשכת מוחין לז"א, ועי"ז שישראל ממשיכים גילוי אחד בארץ עי"ז נמשך למעלה ג"כ המשכת מוחין לז"א, וזה"ע ההפרש בין גלות לגאולה.

ובזהר איתא שגאולה הוא גילוי שם הוי', ושם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון אנא זמין לאתגלאה, ולפי ב' הפי' בשם אהיה או בינה או כתר הוא לשון עתיד, אלא כאשר מפרשים על כתר הוא מלשון אנא זמין לאתגלאה, ובבינה הוא מלשון אנא זמין לאולדה, אבל הגאולה הוא שיתגלה גילוי שם הוי', ולכן אמר פרעה לא ידעתי את ה', מי ה' אשר אשמע בקולו, כי שם הוי' מורה על הגאולה ולכן לא רצה פרעה לידע מזה כי רצה הגלות ולא הגאולה, ושם הוי' הוא הגאולה כי הוא הפנימי' ובפנימי' שם הוא דוקא הכוונה בנש"י, ופרעה הוא אותיות עורף אחוריים חיצוניות.

ובזה יובן דמ"ש כי אל אנכי ולא איש היינו הסתלקות לבחי' יחיד, ובזמן הגאולה נק' בשם איש היינו המשכת האל"ף כתר לקוין, ולכן כתיב לע"ל ביום ההוא תקראי לי אישי, וגם בגאולת מצרים כתיב ויקחו להם איש היינו שימשיכו גילוי הוי' עד שיהי' נק' בשם איש, ולכן כתיב ה' איש מלחמה שכדי שיהי' בחי' איש הוא ע"י מלחמה שיש מונעים ומנגדים לגילוי בחי' זו כמו פרעה כו'. והמשכת גילוי בחי' זו הוא ע"י נש"י, כי הנה כתיב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו שנש"י הם צלם ודמות