עדר

שיהי' רבבות מדריגות השתל'. וכמ"כ יובן בכל פרטי הנבראי' כמו עד"מ מציאת הארי' למטה שרשו הוא מבחי' הארי' שבמרכבה, ובאמת יש שורש הארי' גם הגבה למעלה יותר, שבאצי' בחי' החסד הוא ג"כ כמו הארי' שבמרכבה דבי"ע, ועוד גבוה יותר הנה בחי' החכמה נק' ארי', ועוד גבוה יותר גם הכתר נק' ארי' כמ"ש ארי' שאג מי לא יירא הוי' אלקי' דיבר מי לא ינבא ואי' בספרים דקאי על דיבור אנכי הוי' אלקיך שנק' ג"כ ארי'. ונמצא כי יש בחי' ארי' עד רום המעלות, שכל בחי' ארי' מתהווה זמ"ז בדרך השתל', ומהם אח"כ בדרך בריאה יש מאין. וכן עד"ז בכל דבר מדצח"מ, או ממה שלמטה הוא יום ולילה, ולמעלה כשהי' משה בהר מאין הי' יודע יום ולילה, הנה פעם ארז"ל כשהיו לומדין עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, ומזה נמשך המנהג שלא ללמוד תושב"כ בלילה, ופעם ארז"ל כשהמלאכים אמרו קדוש ידע שהוא יום וכשאמרו ברוך ידע שהוא לילה, הנה אין ערוך כלל בחי' יום ולילה הגשמי לגבי תושב"כ ותושבע"פ או לגבי קדוש וברוך שצ"ל רבבות מדריגות השתל'.

והנה אם הי' השתל' לבד לא הי' יכול להיות מציאת דבר הגשמי כלל כי הי' הכל רק רוחני', כי אם הי' ריבוי רבבות מדריגות השתל' לא הי' מתהווה מרוחני' גשמיות כ"א הי' הכל רוחני', וכדי שיהי' יציאת הגשמי זהו בדרך בריאה יש מאין דוקא וכמאמר העקרים שהתהוות הגשמי' מהרוחני' אין לך בריאה יש מאין גדול מזה כו'. ונמצא כי הגם שלכל דבר ודבר מפרטי הנבראים דבי"ע יש שרש ומקור למעלה ברוחני' הרי צ"ל תחלה רבבות מדריגות השתל' ואח"כ מתהווה הדבר בדרך בריאה יש מאין. והנה ענין בריאה יש מאין הוא שהדבר המהווה מסתתר מבחי' דבר המתהווה, שזהו ההפרש בין השתל' לבחי' בריאה יש מאין, שענין ההשתל' הוא שהעלול משיג את העילה שלו והיינו שבחי' התחתונה שבעילה מושג לבחי' העלול המתהווה ממנה, כמו שכל ומדות, ולכן נק' השתל' כמו השלשלת שטבעת אחת דבוקה בחברתה כו', אבל ענין בריאת היש מאין הנה בחי' האין אינו מושג, ולפי ב' הפירושי' שנת' במ"א בפי' אין או אין הארה בעלמא או פי' אין שאינו מושג, הנה יש מאין הוא העלם הבורא מהנברא כי עיקר פי' מאין הוא שהדבר המתהווה הוא דבר